עששת שיניים היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בעולם והיא קשורה באופן הדוק לסגנון חיים, לשמירה על היגיינת הפה ולהרגלי תזונה. חשיפה לסוכר במוצרי מזון ושתייה מהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה בעששת בכל הגילאים, ובמיוחד בגיל הילדות.

בישראל, יותר ממחצית מהילדים סובלים מעששת עם ממוצע של 3 שיניים נגועות כבר בגיל הגן. 
שיעור התחלואה בעששת בישראל גבוה במיוחד בקרב אוכלוסייה ברמה חברתית- כלכלית נמוכה. בולט במיוחד אחוז העששת החמורה בילדות המוקדמת בקרב ילדים בדואים. עששת זו דורשת במקרים רבים טיפול מורכב בהרדמה כללית.

הגורם העיקרי לעששת השיניים הוא הסוכר במזון ובמשקאות. החשיפה לסוכר מעלה את רמת החומציות בחלל הפה וגורמת ליציאת מינרלים מהשכבה העוטפת של השיניים ובכך ליצירת נגעי עששת, אבדן חומר השן, כאבים וסכנה לזיהומים.

עששת זה לא רק כואב

העששת המתפתחת מובילה לכאבים, פגיעה בתפקוד, אבדן שיניים, פגיעה אסתטית וסכנה לזיהומים בחלל הפה שעלולים לסכן את הבריאות הכללית, עד לסכנה חמורה. צורך בטיפולים מורכבים לא נעים בפה – וגם לא בכיס.

עששת בילדים

עששת פוגעת הן בשניים והן במבנה מערכת הלעיסה, עלולה לפגוע בהרגלי אכילה ושינה, להוביל להתפתחות פיזית לא מספקת (גובה ומשקל( ולעלייה בביקורים בחדר מיון ואשפוזים בעקבות סיבוכים. טיפול בעששת בגיל הרך ובקרב ילדים הינו מורכב וארוך מהרגיל ובמקרים רבים מבוצע בהרדמה כללית.

למחלת העששת יתכנו השלכות על הילד מבחינה חברתית ולימודית. כאבים בשיניים וטיפולי שיניים עלולים להוביל לאובדן ימי לימודים, פגיעה אסתטית, דחייה חברתית ופגיעה בביטחון העצמי ובדימוי גוף. עששת בשיניים הנשירות (שיני חלב) עלולה להתפשט לשיניים סמוכות ואף לפגוע בנבט השן הקבועה. אובדן שיניים נשירות עלול גם להוביל לאיבוד מקום לבקיעת השן הקבועה ובכך לגרום להפרעה תפקודית ואסתטית.

עששת בגיל המבוגר

בריאות פה ירודה עלולה להוביל לירידה באיכות החיים בגיל המבוגר ולבעיות בתפקוד יומיומי עקב אובדן שיניים, כאבי שיניים, צניחת גובה הפנים והשפעה על תזונה כגון ירידה ביכולת הלעיסה, הימנעות מצריכת מזונות קשיחים והעדפת מזון רך.
הירידה באיכות החיים בעקבות עששת כוללת בנוסף גם היבטים חברתיים בשל קשיי דיבור, פגיעה בביטחון העצמי, הימנעות מתקשורת עם אנשים ועוד.

השתייה המתוקה והשתייה המוגזת

שתייה מתוקה או נוזל שהומתק גורמים ליצירת סביבה שמסכנת את בריאות השיניים, במיוחד כאשר תכולת הסוכר ותדירות הצריכה גבוהות.
שתיה מתוקה ומוגזת היא בעלת פוטנציאל גבוה במיוחד להורדת רמת החומציות בחלל הפה ופגיעה בבריאות השיניים. גם לסודה – מים מוגזים ללא סוכר יש פוטנציאל לפגיעה בשכבת הזגוגית (אמייל) בסביבה חומצית ורצוי לצרוך במתינות כדי שלא תהיה פגיעה בשיניים.

שתייה מבקבוק – לינוק סוכר מיותר

שתיה מתוקה הניתנת מבקבוק מובילה להשפעה ממושכת של סוכר על השיניים ובכך מעלה באופן ניכר את הסיכון לתחלואה בעששת ילדות מוקדמת. הנזק לשיניים גדול במיוחד בשעות הלילה בהן גם הפרשת הרוק היא מועטה ויכולת הניטרול של הסוכר על ידי הרוק פוחתת.

חיוך אפשריבריא

השיניים מעצבות את החיוך והן חשובות לדיבור, לאכילה, לבריאות ולהרגשה כללית טובה.
שיניים קבועות, המתחילות לצמוח לקראת גיל 6, מיועדות לשמש אותנו לאורך שנים רבות, כדאי לנו לשמור עליהן.

לקריאה נוספת

בריאות השן - עלון להורים
אגף לבריאות השן במשרד הבריאות