אנו חשופים למשקאות מתוקים בכל מקום בו אנו נמצאים. לא רק במרכול, במסעדה או בפיצוצייה אלא גם באירועי שמחה, אירועים בעבודה, במפגש חברתי, על שולחן החג, שולחן השבת, בישיבת עבודה, כנסים, במרחב הציבורי ועוד.
ממכר שתייה מתוקה ומכונות לשתייה מתוקה אפשר למצוא אפילו בבתי חולים, באולמות ספורט, מתנסים ובמוסדות חינוך.

הרגלי אירוח הפוגעים בבריאות של האורחים, עידן ה"לא נעים"

השתייה המתוקה מגיעה במבחר גדול של צבעים, מרקמים וטעמים: מוגז, מיץ, "נקטר", "במתיקות עדינה" ו"דיאט"; היא משווקת בכל גודל: בבקבוקים גדולים של ליטר וחצי ואפילו 2 ליטר, בבקבוקים אישיים ובפחיות גם בגדלים קטנים.

למרות המודעות העולה בדבר הנזק שנגרם כתוצאה מצריכת משקאות ממותקים לבריאות - השמנה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, כבד שומני ומחלות רבות נוספות - הגשת שתייה מתוקה וממותקת הפכה לנורמה חברתית. בכל מקום אירוח מוגשת שתייה מתוקה וכך גם מי שלא חשב לשתות שתייה מתוקה או לא רצה שילדיו ישתו, חשוף לפיתוי.
כשאנו מארחים, לעיתים גם מי שאינו שותה שתייה מתוקה יום יום, חש צורך לארח לפי הנוהג המקובל ומגיש שתייה מתוקה לאורחיו.

נראה כי שורשי הנוהג הינו חלק מהרצון האנושי והחברתי להיות מארחים טובים ונדיבים ולהעניק שפע לאורחים שלנו בכל אירוע: בארוחת החג, ביום ההולדת של הילדה, בישיבה חשובה עם משקיעים מחו״ל ובהמתנה לתור בבית חולים. מתוק בכלל ושתיה מתוקה בפרט נתפשים כמשהו "מפנק", טעים ומרווה. ויש חשש, לפיו אם לא נארח עם מגוון של שתיה מתוקה וממותקת ונגיש רק מים - האורחים עלולים לפרש זאת כ"קמצנות". בפועל הרוב רוצים שלא יגישו להם שתייה מתוקה.

בנוסף ישנם הורים שחושבים שילדים לא שותים מים ולכן עדיף להמתיקם, כך בשם הדאגה שילדים ישתו מספיק מרגילים ילדים לשתות מים ממותקים. בפועל ילדים מתרגלים למים ושותים אותם ברצון רב.

הישראלים שותים סוכר

בסקר שנערך לאחרונה (2022) לפני קמפיין במשרד הבריאות נמצא כי שתיה של משקה ממותק או דיאט על בסיס שבועי (לפחות פעם בשבוע) דווחה בקרב 76% מהמגזר הכללי, 84% מהמגזר החרדי ו-85% מהמגזר הערבי.

ההורים דיווחו לגבי ילדים בגילאי 3-18 ונמצא כי 61% מהמגזר הכללי, 66% מהמגזר החרדי ו-79% מהמגזר הערבי דיווחו כי הילדים שלהם שותים לפחות פעם בשבוע משקה ממותק או דיאט (דיאט דיווחו באחוזים נמוכים יותר, 18%, 12%, 20% מגזר כללי, חרדי, ערבי בהתאמה).

צריכת הסוכר היומית בקרב הצורכים שתייה מתוקה

מתוך סקרי מב"ת (סקרי בריאות ותזונה לאומיים), בשנים 2014-2016 משרד הבריאות:

בקרב המבוגרים נמצא כי הם צורכים 77.5 גרם סוכר מוסף ביום - כ-19 כפיות סוכר ביום.
מתוכם 48.8 גרם סוכר שמקורו בשתייה מתוקה - מעל 12 כפיות סוכר ביום.
כלומר 67.1% מהסוכר המוסף מקורו בשתייה מתוקה!

בקרב הילדים נמצא כי הם צורכים 57.4 גרם סוכר מוסף ביום - כ-14.3 כפיות סוכר ביום.
מתוכם 31.1 גרם סוכר שמקורו בשתייה מתוקה- מעל 7.7 כפיות סוכר ביום.
כלומר 54.9% מהסוכר המוסף מקורו בשתייה מתוקה!

המבוגרים והילדים בישראל השותים שתיה מתוקה, צורכים כמות סוכר גבוהה פי 2 לפחות מההמלצות, כאשר התרומה המשמעותית ביותר לסוכר המוסף מקורה בשתייה מתוקה.

ב-2019 בוצע סקר מב"ת לגיל הרך הנתונים המדאיגים מראים שבקרב תינוקות בגילאי 9 חודשים ועד שנה 15% מהתינוקות מהאוכלוסייה היהודית שתו שתייה מתוקה יום לפני הסקר, ובקרב תינוקות מהאוכלוסייה הערבית 60% דיווחו שילדיהם שתו שתייה מתוקה!

חשיפה לפרסום המעודד לשתות משקאות מתוקים

אנו חשופים לכמות עצומה של פרסומות למשקאות מתוקים וממותקים. מחקרים רבים מן השנים האחרונות דנים בהשפעה המשמעותית שיש לפרסום על קבלת ההחלטות. לפרסום השפעה על צריכה מוגברת בקרב כלל ובמיוחד בקרב ילדים ובני נוער.

מעל 35 מיליון שקלים היו ההוצאה עבור פרסום משקאות קלים בין החודשים ינואר-מאי 2022 בלבד (משקאות ממותקים, משקאות אנרגיה ומשקאות דיאט) בתקשורת הכתובה (עיתונות ושלטי חוצות), המשודרת (רדיו וטלוויזיה) והדיגיטלית (אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות) (מתוך נתוני חברת יפעת MI בקרת פרסום). הוצאה זו היא הגבוהה ביותר, ומהווה כ-25.3% מסך הוצאות הפרסום מכל קטגוריות המזון.

רוב הישראלים יודעים ששתייה מתוקה לא בריאה ורוצים לעשות שינוי

בסקר שנערך לאחרונה (2022) לפני הקמפיין במשרד הבריאות נמצא כי 85% מהאוכלוסייה הכללית מסכימים ששתיית משקאות עם סוכר פוגעת בבריאות – היא מעלה את הסיכון לסוכרת, כבד שומני, מחלות לב וכלי דם וסרטן. המודעות להשפעה השלילית של השתייה המתוקה נמוכה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה שמגדירה את עצמה חרדית- 69% ו-78% בהתאמה.
בנוסף עולה מהסקר כי 65% הסכימו ששתיית משקאות דיאט פוגעת בבריאות ו-55% הסכימו שלשתיית משקאות ממותקים בסוכר ובתחליפי סוכר יש השפעה שלילית על הסביבה.

70% מהמשיבים רוצים שיגישו להם מים במקום שתייה ממותקת ו-70% מהמשיבים הביעו תמיכה ונכונות לארח ללא שתייה מתוקה או ממותקת ולהגישה שתייה בריאה (מים, מים עם נענע וכד). מתוכם כ-80% מאוכלוסייה כללית וכן האוכלוסייה הערבית תומכים בשינוי נורמות האירוח ובקרב החרדים שיעור התמיכה גבוה, אך נמוך יותר כ-60%.

משתתפי הסקר ציינו הגורמים שיסייעו להם להפחית צריכה של שתייה מתוקה וממותקת: 

• 46% ציינו: שיהיו תחליפים בריאים למשקאות הממותקים שהם גם טעימים יותר
• 37% ציינו: שתהיה סיבה בריאותית לכך ושתהייה אף חובה לא להגיש שתייה מתוקה
• 37% ציינו: שתהיה נגישות למים קרים במקומות ציבוריים ובמקומות העבודה
• 28% ציינו: שתהיה נורמה חדשה בקהילה שלי להגשה של מים לאורחים בחגים ובאירועים
• 25% ציינו: שבסביבה שלהם תהיה פחות חשיפה למשקאות ממותקים
• 17% ציינו: הדבר אפשרי אם תחול התייקרות של משקאות ממותקים
• 9% ציינו: שתהיה דרישה פחותה מצד הילדים למשקאות אלה

בקרב הורים לילדים ציינו בסקר שהגורמים שישפיעו על הילדים להפחית הצריכה הממותקת הוא מודל הורי לחיקוי שאינם שותים שתייה ממותקת והצבת גבולות ושאר הגורמים הם חשיפה בסביבה שבה נמצאים ילדים כולל במסגרות חינוכיות.

ניתן לראות כי רוב ההצעות שעלו בסקר מתייחסות לשינוי בסביבה הפיזית והחברתית - למשל הפחתת החשיפה למשקאות מתוקים וממותקים והעלאת החשיפה למים באמצעות שינוי סביבתי ושינוי הנורמה החברתית.

משאירים את ה-"לא נעים" מאחור ושותים מים

מעל 70% מהמשיבים ציינו שכאשר הם מתארחים הם מעדיפים שיגישו להם מים!
יותר ויותר אנשים רוצים להתארח ולארח עם מים וללא שתייה מתוקה. יותר הורים רוצים שילדיהם לא יהיו חשופים לשתייה מזיקה וישתו מים. זו הנורמה החדשה היא מפנקת ומכבדת וגם שומרת על הבריאות ועל הסביבה.

סרטון: סוף עידן ה"לא נעים"- שותים רק מים

סרטון ייעודי לילדים באוכלוסיה החרדית להימנעות משתייה ממותקת - חבורת ׳חזק׳

לקריאה נוספת

מיסוי שתיה מתוקה - משרד הבריאות
סרטון: במשקאות ממותקים יש הרבה סוכר - משרד הבריאות
ממצאי סקר אינטרנטי בנושא שתייה קנויה ממותקת בקרב מבוגרים
פוסטר: משקאות קלים, מחיר כבד