חרדה גורמת לילדים מסוימים לרגרסיה וגורמת להם להתנהג בצורה שמתאימה יותר לגילאים צעירים. ילד צעיר עשוי להפגין חוסר תיאבון או להסתגר פנימה. ילדה מבוגרת עשויה להיות עצבנית או רגישה. החרדה יכולה להתבטא בהתנהגות לעומתית וגם בהרטבות לילה.
היכולת של ילדינו לחוש מוגנים תלויה במידה רבה בנו. התפקיד שלנו הוא לתווך את המצב הקשה לילדים. כדי לעשות זאת, חשוב שנדאג לעצמנו - הורה רגוע יותר יהיה גם הורה מכיל יותר.
מה בכל זאת ניתן לעשות:
- מומלץ לשמור על שגרת יום ככל הניתן - להתלבש, לצחצח שיניים, לאכול, לשחק ולנוח.
- עדיף לצמצם את החשיפה של ילדים צעירים למסכים. קשה להם להבין את הסיטואציה וזה עלול לגרום להם לחרדה מוגברת.
- אם השגרה וההרגעה לא עוזרים, אל תהססו לפנות אל קווי הסיוע. מחכים לכם שם אנשים טובים. ניתן לפנות אל הקווים של קופות החולים ויש גם קווים של עמותות כמו ער"ן או נט"ל וקווים בשפות שונות.
- אם אחד מההורים מצליח להיות רגוע יותר, כדאי לתת לו להוביל את הדיאלוג עם הילדים.
בקישור הזה תוכלו למצוא דוגמאות לתגובות של ילדים למצבי לחץ והמלצות לדרכי תגובה של ההורים בטווח הקצר.