בשנים האחרונות אנחנו מוקפים ברשתות חברתיות אשר בהן יש לנו מאות ואף אלפי חברים, שרק את חלקם הקטן אנחנו באמת מכירים. בעזרת לחיצה מהירה על קישור ומספר הקשות על המקלדת אנחנו מצליחים ליצור קשר עם אנשים בכל רחבי העולם. מספר קבוצות ה"ווטסאפ" אשר אנו מחוברים אליהם גדל מיום ליום וכן מספר ההודעות אשר אנו מקבלים מחברים בפייסבוק, אינסטגרם ודומיהם.
מצד אחד, הרשתות החברתיות יכולות לתרום רבות לבריאות שלנו. ניתן לקבל מהן מידע רב בנושאי בריאות כגון: תכנים על תזונה, פעילות גופנית, ידע רפואי והתנדבות בארגונים שונים. בנוסף, ניתן להיעזר בהן גם בשביל לבקש עזרה מחברים או מבוגרים המשמעותיים לנו, ולשתף אותם במה שעובר עלינו.
מצד שני, לרשתות החברתיות יש גם את היכולת לפגוע:
הפגיעה יכולה להיות גופנית- כתוצאה ממעשה פזיז שנעשה בעקבות פוסט או סרטון "מגניב" שראינו ואנו רוצים לחקות, כמו אנשים שהצטלמו בצורה מסוכנת בשביל להעלות תמונה לרשת ונפלו אל מותם, או ילדים שנפצעו קשה כתוצאה מאתגר מסוכן באפליקציית "טיקטוק". הפגיעה יכולה גם להיווצר לאורך זמן בשל הרגלי השימוש שלנו במדיה החברתית, שפוגעים בתפקודי הגוף השונים, וגם ברווחה הנפשית שלנו.
פגיעה בכמות ובאיכות השינה
- פגיעה בריאותית יכולה להתרחש כתוצאה ממחסור בשעות שינה, שמתרחשת בשתי דרכים עיקריות:
מחסור בשעות שינה: כשהולכים לישון מאוחר בעקבות חוסר תשומת לב לכמות הזמן שאנו מקדישים למדיות השונות. עוד על כמות השינה המומלצת. - פגיעה באיכות השינה: כיוון שהאור הנפלט מן המסכים הפוגע בהפרשת המלטונין- הורמון השינה. חוסר בשעות שינה פוגע ביכולת הריכוז, בלימודים ובציונים, בעבודה, בנהיגה ובעוד שלל תחומים אחרים. מחסור בשעות שינה מוביל להאטת והפחתת יעילות תהליכי חילוף חומרים בגוף הגורמת לרעב מוגבר, ובעקבות אלה גם להשמנה.
פגיעה בערך העצמי, לחץ, ודיכאון
הפגיעה יכולה להיות נפשית. החל מתופעת ההתמכרות למדיה: במחקרים נמצא שי בני נוער רבים נכנסים לעיתים קרובות (לפעמים אפילו מדי כמה דקות) לבדוק כמה "לייקים" ותגובות הם קיבלו לפוסטים שהעלו. גם לאחר בדיקת כמות ה"לייקים" צעירים רבים מדי מדווחים שהם מאוכזבים מהכמות שהם קיבלו וזה גורם להם לתחושות תסכול, אכזבה, חוסר ביטחון, עלבון וכעס.
הבדיקה התכופה של אמצעי המדיה החברתיים לראות האם התקבלה הודעה חדשה או האם התקבלו לייקים Fear of Missing Out ובעברית פחד מהחמצה או פספוס, הרצון "להיות שם" ברגע הנכון עם האנשים הנכונים.
תחושה זו מועצמת בשל הנטייה של המשתמשים ברשתות החברתיות לשתף כמעט אך ורק חוויות חיוביות, תמונות של חיוכים וסיטואציות מאושרות, הישגים והצלחה. החוויה הזו של צפייה מתמדת אך ורק בחוויות טובות של אחרים, יכולה לגרום לצעירים ומבוגרים הרגשה של עצב וחסר. הרגשה כאילו החיים שלהם אינם מספקים ואינם טובים כמו של אחרים.
דרך נוספת בה הרשתות החברתיות יכולות לגרום לפגיעה נפשית, היא במקרה של הפצת סרטונים בעלי אופי מיני של אדם אחר ללא רשותו. מקרים אלו, הביאו לחקיקתו של "חוק הסרטונים", שאוסר על הפצת תכנים העלולים להטריד או לפגוע מינית באדם אחר.
תופעת השיימינג והבריונות באינטרנט, פוגעת פגיעה נפשית קשה בנפגע. לפי סקר נוער לשנת 2018 של המשרד לביטחון פנים, כל ילד שלישי בישראל נחשף לאלימות ברשת ואילו כל ילד רביעי שנפגע מאלימות ברשת אינו מדווח על כך.
אז מה עושים כדי להפחית את הנזקים?
- מגדירים זמנים מסוימים ביום שבהם לא מתעסקים עם אינטרנט או מדיה חברתית. זמנים אלו יכולים להיות בזמן הארוחות, בילוי עם בני משפחה ובזמן שאתם יוצאים לבילוי עם חבריכם האמיתיים. זמן מומלץ נוסף הוא בזמן הכנת שיעורי בית.
- במידה וידוע לכם על מקרה של ביוש (שיימינג) או פגיעה אחרת ברשת– חשוב להכניס לתמונה כבר בשלבים המוקדים מבוגר משמעותי עבורכם, ואפשר גם לפנות למוקד 105 של המטה הלאומי לבטיחות נוער וילדים ברשת.
- נכנסים להגדרות המכשיר הנייד שלכם ו"משתיקים" את ההתראות לרשתות החברתיות. תתפלאו עד כמה זה עוזר להפחית את התדירות שבה נכנסים לבדוק הודעות ולייקים.
- בוחרים יחד עם כל המשפחה, פינה בבית, שאותה מגדירים כאזור ללא מסכים: אזור שקט בבית שניתן להיות בו בכיף יחד ללא הפרעות והסחות מהרשתות החברתיות.
- וטיפ אחרון: שיטת ההיגיון הבריא – למרות שיש "שיגעון" חדש ברשת, הפעילו את ההיגיון. דקה מחשבה לפני מעשה מונעת את רוב הפגיעות. תשוו את זה לחציית כביש -זה כמו לעצור ולהביט לצדדים לפני שחוצים.