בעתות מלחמה יש להורים אתגר כפול – צריכים להתמודד עם המצב בעצמם וגם לתווך את המצב המורכב לילדים.
דבר ראשון דאגו לעצמכם אתם ההורים! בניית חוסן אצלך ההורה עוזרת לך להיות שם בשביל ילדיך. זכרו לשתות ולאכול מאכלים בריאים.
נסו למצוא דרך לתת לעצמכם מספר דקות עבורכם כדי לאסוף כוחות. נשימות עמוקות ופעילות גופנית יכולים לעזור (גם בבית).
במידת האפשר מומלץ להיפגש במקום בטוח, לבלות יחד ולחלוק את הטיפול בילדים עם עוד הורים, חברים, משפחה או כל דבר שמסייע לכם להרגיש יותר רגועים ומשוחררים.
איך מייצרים שגרה בחירום?
שמירה על שגרת יום (ככל הניתן) חשובה במיוחד לילדים אך גם לנו המבוגרים. זה חשוב לילדים ומרגיע כשיש שגרה של וודאות בבית, כאשר יש כל כך הרבה שינויים מסביב.
- לשמור על מעגל שינה ועירות – ללכת לישון בשעה סבירה ולקום בבוקר בשעה סבירה
- להקפיד על צחצוח שיניים בלילה לפני השינה ובבוקר
- להתלבש בבוקר בבגדים ובערב בפיג'מה
- לאכול ארוחות מסודרות בשעות מסודרות אשר ידועות מראש. ככל האפשר, לא לוותר על ארוחה משפחתית אחת לפחות
- אם ניתן לעשות הפוגות בסביבת הבית, כדאי לנצלן לתנועה ולמפגש עם חברים
עוד רעיונות שכדאי לאמץ בכל יום ובמיוחד בעת חירום
- מומלץ לשתף את הילדים בהכנת ארוחות מזינות ובריאות, לשתף את הילדים בתהליך הבישול ולתת להם משימות בהתאם לגילם וליכולתם, כמו לקשט צלחת ירקות ולנסות לייצר מירקות לדוגמא פרחים וציורים על הצלחת, עריכת שולחן ופינוי לאחר הארוחה
- לשבת ולאכול ארוחה משפחתית יחד
- מומלץ לעשות פעילות גופנית קלה כדי לשחרר את המתחים מהגוף, עם כל המשפחה
- לשמוע מוסיקה, לקרוא ספרים, לצייר ולכתוב
- להיפגש עם חברים במרחב בטוח
- לנשום ביחד נשימות איטיות ומרגיעות
איך לנשום (וגם לנשוף) כדי להירגע במצבי חרדה?
- הבועות שמרגיעות: סרטון קצרצר שייתן לכן ולכם קצת אוויר. ליאת דותן, פסיכולוגית חינוכית, מדגימה דרך פשוטה ואפקטיבית להרגיעה את עצמנו או את הילדים באמצעות הרפייה נשימתית. אז קחו דקה, ותנשמו.
- מומלץ להגביל ככל הניתן חשיפה לחדשות ותכנים הקשורים למצב הבטחוני, בפרט בנוכחות ילדים. רצוי לא לפתוח טלויזיה ליד ילדים בכל גיל (גם לא ללא קול). כך גם לגבי סרטונים בטלפון. הילדים קוראים ומקשיבים לתגובות הפנים והקול שלנו וכאשר אנחנו מסתכלים בטלפון. את המידע וההתעדכנות עשו רחוק מהילדים. ילדים וגם פעוטות שומעים הכל ולכן חשוב לצנזר שיחות גם כאשר הילדים נראים עסוקים במשהו אחר או רחוקים. במידה והילד נחשף בכל זאת, חשוב לתווך לו את המידע ולתת לו לדבר על מה שראה ושמע.
- שוחחו עם הילדים על דברים המקנים ביטחון לדוגמא כניסה למקום מוגן בעת אזעקה. מומלץ לספר על האנשים שעוזרים לכולנו כגון כוחות הביטחון, מטפלים, מתנדבים או על כיפות ברזל.
- מומלץ לשוב ולהגיד משפטים מרגיעים אך נכונים כמו: ״את/ה בטוח/ה כעת״, ״אני כאן איתך״, ״אני אוהב/ת אותך״.
כדי לתווך את המצב לילדים, הכנו לכם דוגמא לסיפור שמתאים לילדים בגיל 3-4: ״יש לנו ריב עם השכנים שלנו על האדמה של ישראל. ריב שנמשך הרבה שנים ולפעמים הוא מתגבר. הצבא שלנו יודע מה לעשות ואיך לשמור עלינו עד שיעבור".
לילדים קצת יותר גדולים אפשר להוסיף ולספר שהשכנים שלנו יורים עלינו טילים אבל הצבא שלנו כבר מכיר את השיטות שלהם ויודע מה לעשות, וגם יש לנו את כיפת ברזל ששומרת עלינו ואנחנו סומכים עליהם שישמרו עלינו ויעדכנו אותנו. חשוב לדבר בביטחון.
תנו לילדים לשאול שאלות ותענו בהתאם אם אתם לא יודעים את התשובה, זה ממש בסדר להגיד שאנחנו לא יודעים את התשובה, או שתבדקו, או שתחשבו על התשובה ותענו אחר כך. עדיף לא לענות בבהלה אלא מתוך חשיבה ושקילת מילים. בכל מקרה חשוב שהתשובה תשמר את תחושת הביטחון של הילד.
תנו לילדים לדבר על מה שהם רוצים – בין אם נראה לכם חשוב או לא. אפשרו לילדים גם לשאול שאלות ולבטא את עצמם רגשית. אל תבטלו רגשות לא נעימים כמו פחד וכעס על המצב.
נסו להעסיק את הילדים בעשייה לטובת אחרים – לצייר ציורים לבני משפחה (אולי סבא וסבתא) או לחיילים. פעולות אלו נותנים תחושה של חשיבות ומשמעות.
ביטויי מצוקה
ביטויי מצוקה אצל ילדים מגוונים: ניתן לצפות לאי שקט, הסתגרות ומנגד להתפרצויות זעם או תוקפנות ועקשנות שלא אפיינה את הילד קודם. ישנם ילדים המדווחים על מיחושים שונים (כמו כאב בטן או ראש). תיתכן דריכות יתר או תלות מוגברת בהורים ואצל ילדים צעירים יכולה להיות רגרסיה התפתחותית (נסיגה בשפה, הרטבות וכו').
עת חירום מציבה אתגרים שונים. לילדים יש את החוסן להתגבר על תקופות מורכבות ומתוחות אלו. בימים לא פשוטים אלו, כדאי להעניק לילדים את כל הביטחון ויש מקום לבחון על איזה גבולות לוותר (למשל להתעקש שיישנו במיטה שלהם). עם זאת, במקרה של תגובות חריגות במיוחד כמו חשש לצאת מהחדר, מומלץ להיוועץ עם אנשי טיפול. ניתן לעשות זאת גם דרך מוקדי התמיכה הטלפוניים.