כדי לחולל שינוי מהותי ובר קיימא בחיי התושבים, מומלץ לשלב מספר אסטרטגיות במקביל: ברמת המדיניות, בסביבה הפיזית ובמסגרות העירוניות. זאת יחד עם מענה לקהלי יעד שונים ורחבים.

לרשות המקומית יכולת להשפיע בצורה רוחבית על בריאות הפרט באמצעות קבלת החלטות המעודדות ומייצרות סביבה מקדמת בריאות והשפעה על הגורמים המשפיעים על הבריאות. מן הצד השני של הסקאלה יש לרשות המקומית את היכולת להקצות משאבים ושירותים התומכים בפרט על מנת שהוא עצמו יאמץ התנהגויות בריאות וחיוביות.

בחלק זה של המדריך רוכזו פעילויות מומלצות ליישום הן לפי תחומי הפעילות והן לפי אסטרטגיות הפעולה. במדריך המקוון ניתן למיין את ההמלצות לפי תחומי הפעילות: פעילות גופנית, תזונה בריאה וסביבה נקיה מעישון או לפי האסטרטגיות: מדיניות חקיקה ורגולציה, סביבה פיזית ומרחב ציבורי, ומסגרות עירוניות. המיון יאפשר לכם להתמקד בנושאים המעניינים אתכם ברשות.

תחומי פעילות מרכזיים - לפי נושאים

אסטרטגיות פעולה מרכזיות

בראש סדר החשיבות עומדת קביעת מדיניות, שכן זו יוצרת מחויבות רבה יותר של הרשות וחיונית כדי להטמיע שינוי יציב ובר קיימא. מסיבה זו הפרדנו במדריך זה את ההמלצות לפעילויות בתחום המדיניות, חקיקה ורגולציה. כך, לדוגמא מדיניות המעודדת תזונה בריאה מחייבת לעיתים שינוי של המכרז למפעיל הקפיטריה במסגרות חינוכיות.

לדוגמא, מצורפת כתבה על מהלכי מדיניות במקומות עבודה.

הסביבה הפיזית והמרחב הציבורי: סביבה מקדמת בריאות מאפשרת לתושבים לשמור על בריאותם ולשפרה ומספקת להם הגנה מפני גורמי סיכון בריאותיים. ברמת הרשות אנו מתייחסים לתשתיות מקדמות חיים פעילים ובריאים יותר פיזית וחברתית. למשל, יותר מתקני ספורט הפתוחים לקהל הרחב, יותר מתקני מים קרים, יותר שבילי הליכה ושבילי אופניים, אכיפת חוקים לאיסור עישון במרחב הציבורי, הקצאת חדרי הנקה במוסדות ציבור, זמינות גבוהה יותר של רכיבים תזונתיים במכונות ממכר ובמסגרות המגישות ארוחות ועוד. במסגרת פעילות במסגרות הרשות יכולות להיכלל, למשל, עידוד פעילויות בריאות בבתי ספר מקדמי בריאות, תפריט בריאותי בפיקוח דיאטנית הרשות במעונות היום לילדים ולקשישים ועוד. חשוב במיוחד לפעול דרך המסגרות הקיימות ברשות, שכן זוהי הדרך הזמינה והמקיפה ביותר עבור הרשות להטמיע שינויים בקנה מידה רחב.

בנוסף לאסטרטגיות, חשוב לבצע קטגוריזציה (פילוח) של קהלי היעד ולוודא שתמהיל הפעולות מגיע לכמה שיותר תושבים וקבוצות אוכלוסייה. גיל רך, ילדים, נוער, נשים, אוכלוסייה מבוגרת (65+), אוכלוסיות מיוחדות כגון נכים או קבוצה באי ביטחון תזונתי.

התאמת פעולות למטרות וליעדים – המשך דוגמה מצעד 4

קביעת קדימויות ודרכי פעולה

לאחר שנקבעו תחומי הפעילות והאטרטגיות, יש לקבוע מתכונת לניטור התהליך שבאמצעותו ניתן יהיה לעקוב אחר התקדמות התכנית.

כדי לבחור את הפעולות בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לעמידה ביעדים, יש להתאים אותן לצרכים ולרצונות של התושבים, לחקיקה, לנוהלי הרשות, לתרבות העירונית, לתשתיות, לשותפים הקיימים וכמובן לתקציב, לזמן ולמשאבי האנוש העומדים לרשות התכנית.

כדי לקבל החלטות על קדימויות לביצוע, ולאחר שיש מידע בסיסי על מדיניות אספקת מזון, על הרגלי אכילה, פעילות גופנית ועישון במוסדות העירוניים ובמסגרות השונות, כולל המסקנות שעלו משיתוף התושבים - רצוי לבצע תהליך חשיבה משותף לניתוח המשאבים הקיימים ברשות . אחת הדרכים היא באמצעות ניתוח SWOT – ניתוח החוזקות והחולשות של הרשות, ניתוח ההזדמנויות והאיומים הקיימים בארץ בהקשר לקידום פעילות גופנית, תזונה בריאה וסביבה נקייה מעישון.

דוגמה לניתוח SWOT לטובת יישום מדיניות קידום בריאות בתחום התזונה והפעילות הגופנית:

לאחר בחינת החוזקות והחולשות ובהתייחס להזדמנויות הרלוונטיות, ניתן לקבוע מהי הדרך המיטבית ביותר להשגת היעדים.

למשל, במקרה של מחסור בתשתיות לביצוע פעילות גופנית, לא יעזרו מאמצים בהעלאת מודעות הציבור לנושא, ולכן ההשקעה תהיה ביעדים אחרים (כך ייקבעו קדימויות).

דוגמאות של פעילויות הניתנות לביצוע בטווח הקצר ומגשימות את היעדים השונים:

• התקנת מתקני חניה לאופניים ליד בתי ספר תיכוניים ומקומות עבודה.
• תמריץ למשתמשים בתחבורה ציבורית בדרך לעבודה ובחזרה הביתה.
• הפצת רעיונות לפעילות גופנית שאפשר להתאים לסדר יום עמוס באמצעות עלונים או במסגרת המקומונים.
• פתיחת חוגי פעילות גופנית במרכזים הקהילתיים לקבוצות אוכלוסייה בעלות צרכים מיוחדים.
• פתיחת קבוצות ספורט עממי.
• הפצת מידע על מתקני פעילות גופנית זמינים בעיר/יישוב ועל מגוון חוגי ספורט ופעילות גופנית.
• פעילות גופנית חודשית של הורים-ילדים בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים.
• אירועים עממיים לציבור הרחב, ללא תשלום.
• סיקור תקשורתי של פעילויות חדשות במקומות שונים בקהילה.
• בלוג מקומי ובו טיפים שבועיים לפעילות גופנית לפי עונת השנה, חגים וכד'.
• הקמת פלטפורמה חברתית (קבוצה בפייסבוק, קבוצת ווטאספ) ששולחת תזכורות ומסרים של עידוד לחברי קבוצה להצטרף לפעילות גופנית שגרתית.

המטרה: פיתוח סביבה ותשתיות המעודדות פעילות גופנית

• סימון שבילי הליכה, התקנת ברזיות מים ותאורה בשבילים קיימים.
• פינוי תדיר של מדרכות ממפגעים.
• התקנת מגרשים לספורט עממי לגיל השלישי.
• גיוס מתנדבים כמדריכים ב"חדרי כושר בטבע" והכשרתם לכך.
• הכנה והפצה של מפות שבילי הליכה ורכיבה על אופניים.

 קביעת פעולות בתחום מדיניות יישובית

במקביל לקביעת צעדים ספציפיים לקידום בריאות ברחבי הרשות, חשוב לפתח מדיניות עירונית כוללת בתחומים הבאים בפרט: תזונה, פ"ג וסביבה נקייה מעישון. וזאת כדי להבטיח מצד הרשות מחויבות רב-שנתית יציבה וקבועה.
המדיניות שתיקבע תתווה את המחויבות העירונית ליצירת סביבה בת קיימא, תחלחל במארג הביצועי של הרשות ותאפשר לתושבים בחירות בריאות בכל המסגרות ומעגלי החיים – והכי חשוב, לטווח ארוך.

פעולות לדוגמה: קביעת מדיניות לקיומו של בעל תפקיד ייעודי (תקן/מחלקה/אגף קבוע) וקבוע לקידום בריאות בכל רשות מקומית ומועצה; עמידה בתו אֶפְשָׁריבָּרִיא מדי שנה וכיו"ב. מומלץ לעיין בדוגמאות הנוספות בקטגוריית "מדיניות" המופיעה בכל אחת מתחומי הפעילות: מדיניות הנוגעת לפעילות גופנית מדיניות לתזונה בריאה והמלצות מדיניות לסביבה נקיה מעישון. מומלץ לבחור פעילות אחת לפחות בכל תחום.

דו"ח האינטרנט של בזק לסיכום שנת 2017
סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של ישראלים בעידן הדיגיטלי וניתן להפיק ממנו תובנות רבות לתחום קידום בריאות. לדוגמה: 72% מבני הנוער מרגישים שמערכת החינוך לא מספקת מיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות לתלמידים. לכן מומלץ להשקיע באוריינות התושבים בתחום קידום בריאות, ולשלב זאת במסגרת צעד זה, בבחירת פעילויות בקטגוריית מדיניות.

בחירת פעולות בכל אחד מהתחומים

פעילות גופנית, תזונה בריאה (והנקה), סביבה נקייה מעישון.

כאמור, כדי לחולל שינוי בהתנהגות הפרט, מומלץ להציע תמהיל פעולות המשלב אסטרטגיות שונות – מדיניות, סביבה, פעילות במסגרות הרשות וכו' ומותאם לתרבות העירונית ולצורכי התושבים כפי שעלו במיפוי ובכל אחד מהתחומים שבהם מתמקדת תכנית אפשריבריא בעיר.

נמצא שיש מספר גורמים מסייעים להצלחת תכניות התערבות:

• בחירת התערבויות לקידום מספר נושאים בריאותיים בו-זמנית. למשל, התמקדות בעידוד תזונה בריאה, פעילות גופנית וסביבה נקייה מעישון בו זמנית.
• קידום או פיתוח דרכי התקשורת עם התושב כדי להגביר את הנגישות למידע על התכניות - למשל, פתיחת לשונית אֶפְשָׁרִיבָּרִיא באתר הרשות.
• הטמעת הלקחים באופן שיטתי, תוך שמירה על גמישות תפעולית: ככל שהתכנית גמישה יותר ופתוחה לשינויים כדי לענות על צרכים מקומיים העולים במהלכה, כן היא קלה יותר להפעלה ולהטמעה.

בבחירת מרכיבי התכנית חשוב להתייחס להיבטים הייחודיים של הרשות כפי שנמצאו במיפוי שבוצע.

קווים מנחים לבחירת קדימויות של תכניות/פעולות:

מומלץ לבחון כל יעד, לסקור את החלופות האפשרויות (רצוי להסתמך על הערכה מבוקרת של תכניות, בפרסומים מקצועיים) ולתכנן פעולות שיובילו להשגת היעד עד למועד מוגדר מראש. כפי שכבר הודגש, לשינויים במדיניות ובסביבה הפיזית יש סיכוי להשפיע בצורה המשמעותית ביותר לאורך זמן. תכניות התערבות שונות במסגרות עירוניות ולקהל הרחב עשויות לזכות להיענות גדולה וקבועה יותר אם ישולבו עם השינויים המערכתיים הללו.

שיקולים נוספים בבחירת תכניות ופעילויות: עלות הפעילויות, באילו סיכונים בריאותיים מצויות אוכלוסיות שונות ואילו קהלים בסיכון גבוה במיוחד, מה השפעת הסיכונים על איכות החיים שלהם ועל תפקודם. עוד חשוב לבחון כיצד הסיכונים הללו משפיעים על המרקם העירוני כולו. בנוסף, יש לבחון מה רמת התועלת הצפויה מיישום כל פעולה או תכנית התערבות. האם היא מפחיתה מגוון של סיכונים בו זמנית, כמה תושבים עשויים להפיק ממנה תועלת, מה החזר ההשקעה במונחים בריאותיים וכלכליים.

נושאים יישומיים נוספים שיש לשקול הם היקף השינוי; שיתוף הפעולה הצפוי; עלות ההטמעה והתשומות הנדרשות לניהול התכנית לטווח הרחוק.

כדאי לתת עדיפות לתכניות שקל יותר להפעיל ולהטמיע:

• נותנות מענה לצורך ספציפי.
• מבוססות על התערבות שהוכחה כמועילה.
• המתאימות לרשות ולמנדט שלה.
• קלות לשימוש ונוחות לבדיקה בקנה מידה מצומצם.
• קיימים במסגרתה שותפים לדרך.

מומלץ להתחיל עם רעיונות פשוטים ליישום לשם חיזוק ההצהרה הראשונית והנעת התושבים וגורמים משתתפים נוספים.

צעד 6 - פיתוח תכניות עם שותפים קיימים וחדשים ואיגום משאבים