ניתן להיעזר בהערות וההמלצות לכלים המנגישים מידע וכלים יישומיים.
טבלה זו היא הצעה לעבודה אפקטיבית. לעיתים חלק מהצעדים מתרחשים במקביל או בסדר שונה מהמתואר בה.
איך מתחילים: צעדים 1-3
צעד 1: ייזום, רתימת ראש העיר ובעלי עניין
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| ייזום, יצירת קשר עם שותפים פוטנציאלים והכנת הנושא להצגה | היוזמה ליצירת סביבה המאפשרת לתושבי הרשות חיים פעילים ובריאים (או העצמתה), בדגש על פעילות גופנית, תזונה וסביבה נקייה מעישון (אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר), יכולה להגיע בדרכים מגוונות ובאמצעות נקיטת מהלכים שונים. את המהלך/ים יכול להוביל יוזם אחד או קבוצת יוזמים, לרבות תושבים, מהרשות המקומית ומחוצה לה. |
| גיוס בעלי עניין ושותפים ברשות ובמוסדות מובילים בעיר. מומלץ להמשיך ברתימת שותפים נוספים ובחיזוק שותפויות קיימות לאורך כל שלבי התהליך. | |
| למה כדאי: הצטרפות לתכנית הלאומית מאפשרת תהליך הדרגתי ומקצועי של ביסוס מדיניות יציבה והפיכת הרשות לכזו המספקת מענה להשמנה ולבעיות בריאות רבות באמצעות מימוש הזכות לתזונה בריאה ופעילות גופנית. התכנית הלאומית פועלת במישורים המשלימים זה את זה, בכללם חקיקה ורגולציה, תשתיות, פעילויות בשטח, והפצת מידע יישומי לציבור ומתמקדת ב-3 זרועות מרכזיות: תזונה בריאה, שילוב פעילות גופנית בחיי היומיום, סביבה נקייה מעישון. מומלץ לעיין במסמכים אלו גם אם אין כוונה להצטרף כעת לתכנית הרשמית, כדי לקדם צעדים להפיכת הרשות ליותר פעילה ובריאה. | |
| על התכנית הלאומית אֶפְשָׁריבָּרִיא לחיים פעילים ובריאים: ניתן ללמוד כאן על התכנית הלאומית אֶפְשָׁריבָּרִיא. כדאי גם לעיין באתר התכנית הלאומית אֶפְשָׁריבָּרִיא. על חשיבות אורח חיים בריא – בדגש על תזונה ופעילות גופנית: מדריך לעיר מקדמת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה (2017) | עיר פעילה ובריאה, 2012 | תזונה בריאה – משרד הבריאות. |
|
| הצגת הנושא בפני ראש הרשות ורתימתו | חשוב לקבוע מראש כיצד מציגים ומי הגורמים שיציגו את היוזמה בפני ראש הרשות - מומלץ לגבש צוות. |
| אם קיים קושי ברתימת ראש הרשות לשם הנעת התהליך, ניתן לדלג לצעד 5, לנקוט פעולות ולחזור לצעד זה עם הצלחות מוכחות. | |
| הצהרת כוונות פומבית של ראש הרשות ואישור מועצת העיר |
הצהרת מחויבות כתובה ו/או פומבית חיונית להתנעת התהליך ולהבטחת מימושו. מסמך הצהרה לדוגמה מקול קורא 2018 - משרד הבריאות מפרסם כאמור קול קורא לבקשת הצטרפות מעת לעת. יש להתעדכן בפרסום המעודכן לאותה שנה. ראש הרשות יכנס את המועצה לאישור המחויבות. |
| מומלץ להוציא הודעה לתקשורת בשלב זה, ו/או במועד מתקדם יותר בתהליך. |
צעד 2: מינוי מתאם, ועדת היגוי וצוות מוביל (תשתית ניהולית)
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| מינוי מתאם לתכנית וקביעת המנגנון הניהולי | מינוי מתאם ייעודי בעל ניסיון והכשרה רלוונטיים, המועסק לפחות בחצי משרה. תפקיד המתאם: רתימת שותפים, תכנון, ניהול ותיאום מכלול הפעולות והמהלכים לקידום חיים פעילים ובריאים בקרב תושבי הרשות. חשוב כבר בשלב זה לגיס שותפים מהקהילה למעורבות בתכנון אם ניתן. יש לעקוב ולהתעדכן בהכשרה, בהשתלמויות ובליווי מקצועי הניתן למתאמים על ידי תוכנית "אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר", לשכות הבריאות ורשת ערים בריאות באתר משרד הבריאות, אתר רשת ערים בריאות ובאתר אֶפְשָׁריבָּרִיא. תיאור מלא של תפקיד המתאם הייעודי והמלצות למינוי. |
| ראש הרשות או המנכ"ל או מי מטעמם יקבעו את המבנה הניהולי לקביעת המהלכים ולהובלתם, כולל אחריות וכפיפות. | |
| ברשות השייכת לרשת ערים בריאות, מומלץ שמתאם עיר בריאה ישמש כמתאם הייעודי או שיהיה אחראי על המתאם הייעודי. | |
| הקמת ועדת היגוי לתכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא או הרחבה של ועדה קיימת | הוועדה תייצג את כל השותפים בתוך ומחוץ לרשות, ובראשה יעמוד ראש הרשות, חבר מועצה או המנכ"ל. הוועדה תיפגש באופן קבוע. |
| בוועדת ההיגוי מומלץ שישתתפו: מתאם התכנית, מנהלי מחלקות ויחידות רלוונטיות ברשות (לפחות בריאות, חינוך, ספורט, רווחה, דוברות ושיפור פני העיר), מקדם בריאות נפתי/אזורי של משרד הבריאות, תזונאית מחוזית של בריאות הציבור ממשרד הבריאות, תזונאית עירוניות, מפקח משרד הספורט, מדריכה אזורית של משרד החינוך, נציגי תושבים, בעלי עניין מהמגזר הציבורי, העסקי והחברה אזרחית (עמותות). ברשויות החברות ברשת ערים בריאות, ועדת ההיגוי העירונית תעסוק גם בתוכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא. | |
| הצעה רחבה לשותפים פוטנציאליים לוועדת היגוי: יו״ר - ראש העיר או חבר הנהלת מועצת העיר מרכז - מוביל התהליך/ מתאם בריאות עירוני חברים: יו״ר ועדת איכות הסביבה העירונית וחבריה, יו״ר ועדת הבריאות העירונית וחבריה, חברי מועצת העיר הממונים על חינוך, רווחה ותכנון עירוני, מנכ״ל, מהנדס העיר, גזבר, מנהלי מחלקות/ אגפים בעירייה, נציגי מערכת הבריאות בעיר: לשכת הבריאות המחוזית וקופות החולים, נציגי מערכות הרווחה ואיכות הסביבה במחוז, נציגים של קבוצות קהילתיות: ועדי הורים, מועצות תלמידים וארגוני מתנדבים, חוקרים העוסקים בקיימּות, בבריאות הציבור, ברווחה, בממשל המקומי ובמנהל הציבורי. |
|
| הרכבת צוות מוביל | המתאם ירכיב צוות או צוותים מוביל/ים שיסייע/ו ביישום התכנית שתיקבע. |
| הצוותים יעסקו בתכנון ובביצוע התכנית. ניתן, למשל, לקבוע צוות איסוף נתונים, צוות רתימת שותפים וכיו"ב, או צוותים על פי מסגרות התערבות (למשל, גני ילדים, מרכזי יום לקשיש וכו'). |
צעד 3: מיפוי צרכים ופעילות קיימת כבסיס לתכנון והערכה
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| מיפוי צרכים ומיפוי הפעילות המתבצעת בשטח | איסוף נתונים (מיפוי) המציגים את המציאות הנוכחית בתחומי התזונה, העישון והפעילות גופנית חיוני הן לתכנון והן להערכה (ראו מדדי הערכה בצעד 4). המיפוי מתייחס בין השאר למדיניות, לסביבה ולהיקף האתגרים הניצבים בפני הרשות. מומלץ לבצע מיפוי באמצעות שאלון מדדי אפשריבריא בעיר. כלי חשוב נוסף הינו מפת הבריאות היישובית, פורטל אינטרנטי של משרד הבריאות, המנגיש מידע על מצב הבריאות ופריסת שירותי הבריאות השונים ברשות. המידע יכול לסייע לפיתוח תהליכים והתערבויות ממוקדות לקידום בריאות התושבים ברשות. המערכת מציגה מידע רב אודות מצב הבריאות ביישובים השונים וכוללת מידע אודות תחלואה בסרטן, סוכרת, השמנה, זמינות שירותים ועוד משתנים רבים |
| ניתן להשתמש במקורות מידע קיימים שיש לרשות, ו /או לבצע פעולות מיפוי ומחקר לתחומים ו/ או לנושאים ספציפיים בהתאם למשאבי הרשות ולהתקדמות התכנון. למשל, סקר תושבים, תצפיות, חו"ד מומחים, נתוני קופות חולים, ועוד. סקר תושבים לבדיקת התנהגויות בריאות. ניתן להיעזר במפת הבריאות היישובית בפורטל משרד הבריאות. בשאלון לתושב המופיע במסמך הנחיות להכנת פרופיל עירוני מטעם רשת ערים בריאות - עמודים 46-68, ופרק ג' כולו הנוגע לאיסוף מידע. ניתן להיעזר בסקרים ובדוחות הבאים: סקר הרגלי פעילות גופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21 (2016) | סקר ידע, עמדות והתנהגות - KAP דוחות HBSC: תכנית מחקר בינלאומית על בריאות ורווחת בני נוער לערים בריאות שבצעו 'פרופיל בריאות עירוני', בשנים האחרונות, יש בסיס מידע רחב המאפשר קבלת מידע לפי אזורים וקבוצות אוכלוסייה בעיר. |
|
| לאחר מיצוי מקורות המידע הנגישים, כדאי לבדוק קיומם של גורמים נוספים בתוך הרשות (למשל, אגף אסטרטגיה ותכנון) או מחוץ לרשות (למשל, האקדמיה) לסיוע והשתלבות בהמשך. | |
| הכנת דוח כבסיס לתכנון והערכה | כתיבת דוח ממצאים והמלצות לרשות על בסיס מיפוי (שאלון מדדים) להצגת היקף הבעיה. ניתן להציג נתונים לאומיים רלוונטיים ו/או נתונים ברמת הרשות. דוגמאות למדדים לאומיים וגישה לנתונים לאומיים של משרד הבריאות: מערכת ה-BI החדשנית של משרד הבריאות מאפשרת ניתוח נתוני הגדילה והמשקל של תלמידי בתי ספר לפי מגוון פרמטרים. הנתונים מהווים בסיס להשוואת מגמות לאורך זמן ויסייעו להעריך התערבויות בעיקר למניעת הפרעות במשקל והשמנה בתאום עם התזונאית העירונית. סקר הערכת גדילה במערכת ה-BI >> מפת הבריאות היישובית - פורטל אינטרנטי של משרד הבריאות, המנגיש מידע על מצב הבריאות ופריסת שירותי הבריאות השונים ברשות. המידע יכול לסייע לפיתוח תהליכים והתערבויות ממוקדות לקידום בריאות התושבים ברשות. המערכת מציגה מידע רב אודות מצב הבריאות ביישובים השונים וכוללת מידע אודות תחלואה בסרטן, סוכרת, השמנת ילדים, זמינות שירותים ועוד משתנים רבים. ניתן להשתמש בפרופיל בריאות עירוני באתר רשת ערים בריאות, הנחיות הכנת הפרופיל של רשת ערים בריאות. מומלץ להיעזר בעקרונות, בהערכות ובהמלצות שניתנו במסגרת דו"ח הערכת פיילוט אֶפְשָׁריבָּרִיא ברשויות המקומיות. הגורמים הבאים עשויים לסייע בכתיבת הדוח ו/או בניתוח הממצאים: רשת ערים בריאות | מקדמי בריאות בלשכות הבריאות | אנשי מקצוע בקידום בריאות מהאקדמיה ומהמגזר השלישי |
| הצגת הדוח בפני ועדת ההיגוי | דיון בממצאים בוועדת ההיגוי, כמפורט בצעד 4 |
איך מתארגנים: צעדים 4-7
צעד 4: קביעת מטרות, יעדים ומדדי הצלחה
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| קביעת מטרות ויעדים אופרטיביים | דיון של צוות ההיגוי לגיבוש רשימת מטרות ויעדים ברי השגה, כולל קדימויות, בהתאם לתוצאות המיפוי, לשיתוף התושבים ולהמלצות אנשי המקצוע בקידום בריאות. יעד לדוגמה: העלאת מספר בתי ספר מקדמי בריאות ב-25% בשנה הקרובה. ניתן להיעזר בתבנית לדוגמה לקביעת מטרות ויעדים ברי מדידה: SMART המופיעה במדריך עצמו |
| קביעת מדדי הצלחה בהתאם ליעדים | כאשר יעד מנוסח SMART הוא מבטא את מדד ההצלחה. לכל אחד מהיעדים יש להגדיר את המדדים בהסתמך על מקורות מידע רלוונטיים ותקפים. למשל – המדד שהוגדר הוא אחוז בתי ספר יסודי מקדמי בריאות בישראל. מקור המידע למדד זה הוא נתונים שמפרסם משרד החינוך. כמו כן, יש לקבוע את דרכי איסוף ואת תדירות איסוף המדדים (רבעוני/חצי שנתי/שנתי/דו שנתי וכיו"ב). רצוי להיעזר במדדים המרכזיים של תוכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר, כפי שמופיעים בשאלון המדדים. אפשר להיעזר במדדים לאומיים קיימים ראו גם צעד 3, ולדוגמה: מודל כוכבים של בתי ספר מקדמי בריאות, כפי שמפורטים בקול הקורא. ניתן לבחון מדדי הערכה נוספים באמצעות כלי איכותני (ריאיון, קבוצות מיקוד וכיו"ב) או כמותי (שאלון, סקר טלפוני, רשימת תיוג באמצעות תצפית וכיו"ב). |
צעד 5: קביעת קדימויות ודרכי פעולה (לקראת גיבוש תכנית עבודה)
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| חשיבותה של תכנית כוללת ורב ממדית | כדי לחולל שינוי מהותי ובר קיימא בחיי התושבים, חשוב לשלב מספר אסטרטגיות ברמת המדיניות, הסביבה ופעולות לפרט ולקהילה, ולהפעיל תכניות התערבות המיועדות לקהלים שונים. תכניות בתחום המדיניות היישובית חיוניות כדי להטמיע שינוי לטווח ארוך. |
| קביעת פעולות בתחום מדיניות יישובית | בנוסף לקביעת צעדים ספציפיים לקידום בריאות ברחבי הרשות, חשוב לפתח מדיניות עירונית כוללת בתחומים הבאים בפרט: תזונה בריאה, קידום פעילות גופנית וסביבה נקייה מעישון. וזאת כדי להבטיח מחויבות יציבה וקבועה מצד הרשות. המדיניות שתיקבע תתווה את המחויבות העירונית ליצירת סביבה ברת קיימא, תחלחל במארג הביצועי של הרשות ותאפשר לתושבים בחירות בריאות בכל המסגרות ומעגלי החיים – והכי חשוב, לטווח ארוך. פעולות לדוגמה: קביעת מדיניות לקיומו של בעל תפקיד ייעודי (תקן/מחלקה/אגף קבוע) וקבוע לקידום בריאות בכל רשות מקומית ומועצה; עמידה בתנאי סף אֶפְשָׁריבָּרִיא מדי שנה וכיו"ב. מומלץ לעיין בדוגמאות הנוספות בקטגוריית "מדיניות" המופיעה בכל אחת מהטבלאות שלהלן (מדיניות הנוגעת לפעילות גופנית, מדיניות הנוגעת לתזונה, ולסביבה נקייה מעישון). |
| בחירת פעולות בכל אחד מהתחומים הבאים: פעילות גופנית, תזונה, סביבה נקייה מעישון והנקה | מומלץ ללמוד ולהעמיק בעולמות התוכן הרלוונטיים לאֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר - פעילות גופנית, תזונה וסביבה נקייה מעישון - ולבחור לפחות פעילות אחת בתחום פעילות גופנית ולפחות פעילות אחת מתחום התזונה. הניסיון מורה שפעולה במקביל בזירות אלו מובילה לתוצאות לטווח ארוך. |
| פעילות גופנית: ניתן להיעזר בחוברת עיר פעילה ובריאה, 2012; כל אחד יכול: מדריך לנאמן הליכה – גמלאים וגיל שלישי ספורט לכל: מדריך הפעלת תכניות פעילות גופנית וספורט עממי לאזרחים ותיקים טבלת המלצות בנושא פעילות גופנית תפורסם בקרוב, בטבלה זו ירוכזו המלצות רלוונטיות מהספרות העולמית, לצד כלים ליישום ודוגמאות מהשטח. |
|
| תזונה בריאה: החל ממועד ההצטרפות לתכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא, תכניות בנושא תזונה בריאה ומזון ייעשו במעורבות תזונאי בעל תעודת רישוי של משרד הבריאות. טבלת המלצות בנושא תזונה בריאה תפורסם בקרוב, טבלה זו תכלול ריכוז המלצות רלוונטיות מהספרות העולמית, לצד כלים ליישום ודוגמאות מהשטח. עוד כדאי להיעזר במדריך החדש לעיר מקדמת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה |
|
| סביבה נקייה מעישון: מומלץ לעיין בהמלצות המופיעות בחוברת עיר נקייה מעישון באתר רשת ערים בריאות. ובטבלת המלצות בנושא סביבה נקייה מעישון המבוססת על המלצות מהספרות העולמית, לצד כלים ליישום ודוגמאות מהשטח. מומלץ לעקוב אחר תיקוני החקיקה החדשים בנושא העישון |
|
| הנקה: הוועדה לקידום הנקה; חוזר לקידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב; זכויות מועסקות וסטודנטיות להניק, לעבוד וללמוד; הנקה וחזרה לעבודה; מדריך אֶפְשָׁריבָּרִיא בעבודה - הנקה; סרטון עידוד הנקה; חשיבות ההנקה. |
צעד 6: פיתוח תכניות עם שותפים קיימים וחדשים ואיגום משאבים
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| המשך רתימת שותפים – ותכנון משותף של תכניות | גיבוש וכתיבת תכניות שונות עם השותפים הרלוונטיים. מומלץ להדק את הקשרים עם השותפים הקיימים ועם נציגי התושבים וכן להמשיך ולרתום שותפים נוספים הרלוונטיים לדרכי הפעולה שנבחרו. |
| תכנון ואיגום משאבים והקצאת תקציבים | כדי לממש תכניות עבודה נדרשים משאבים. לעיתים ניתן להסתפק בכוח אדם קיים או בתקציב ממחלקה או משותפות מסוימת, ולעיתים יש לגייס תקציב או כוח אדם נוסף. בהינתן האפשרות, מנכ"ל הרשות והגורמים השותפים במחלקות ישריינו תקציבים ייעודיים ויקצו משאבי כוח אדם ותקציבים שוטפים לצורך מימוש היעדים השונים. במסגרת תכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר, יש לעקוב אחרי תמיכה של משרד הבריאות באמצעות קולות קוראים שיפורסמו מעת לעת. כדאי להתעדכן באופן שוטף בין היתר באתר מרכז השלטון המקומי, באתר משרד הבריאות, באתר משרד התרבות והספורט ובאתר אפשרי בריא. מומלץ להגיש בקשות תמיכה למשרד התרבות והספורט מסל הספורט. מנהל הספורט - סל הספורט לרשויות מקומיות. בנוסף, יש לעקוב אחר קולות קוראים, בקשות תמיכה ומענקים – ממקורות רלוונטיים, ביניהם: תמיכות - משרד התרבות והספורט, אתר משרד הפנים, האתר לקידום בריאות בחינוך. ניתן להיעזר בתקציבים של תכניות לאומיות כגון התכנית הלאומית לעידוד הליכה (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), התכנית הלאומית למניעת עישון, האגודה למלחמה בסרטן, האגודה הישראלית לסוכרת (אי"ל), ועוד. |
צעד 7: הכנת תכנית עבודה רב ממדית – ואישורה
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| כתיבת תכנית עבודה כוללת המפרטת פעולות, לוח זמנים, תקציב ושותפים | קביעת תכנית עבודה כתובה ומפורטת לאֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר, קרי לקידום תזונה בריאה, פעילות גופנית וסביבה נקייה מעישון. התכנית מורכבת מפעולות ומתכניות המופעלות במסגרות ובערוצים שונים ומיועדים למגוון רחב של אוכלוסיות. התכנית תכלול לפחות: מטרות ויעדים, פעולות, שותפים, אחראי לביצוע, לו"ז ותקציב. התכנית יכולה לכלול את כל עקרונות קידום בריאות או חלק מהם. עקרונות מנחים בקידום בריאות, כולל הצהרת אוטווה. ניתן להיעזר במידע ובצוות רשת ערים בריאות. כלים נוספים יונגשו עם השלמת המדריך. |
| אישור התכנית | יש לאשר את התכנית בוועדת ההיגוי ולאחר מכן אצל ראש העיר או מי מטעמו, על פי הנהלים המקובלים בכל רשות. |
| חשיפת התכנית בקרב עובדי הרשות | מומלץ לבצע את מכלול הפעולות כדי להכיר למנהלים הבכירים ברשות ולעובדים את קיומה של התכנית ולהמשיך ולרתום שותפויות נוספות ליישום התכנית. החשיפה חיונית לרתימת כל עובדי הרשות בקידום התכניות השונות. |
מה עושים: צעדים 8-10
צעד 8: פרסום ותקשורת עם התושבים
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| הפצת מידע ופרסום הצירים המרכזיים של התכנית שאושרה | לאחר אישור התכנית יש לבצע חשיפה ראשונית. הפרסום ייעשה בשיתוף עם מחלקת הדוברות, באם קיימת. במידה ולא, מומלץ שהמתאם ייעזר בגורמי תקשורת מקומיים (אתר הרשות, מקומונים, שלטי חוצות בבעלות הרשות וכיו"ב). |
| השקה רשמית (טקס/אירוע) בנוכחות ראש הרשות | רצוי לקיים אירוע לקהל הרחב ולתקשר את האירוע בשלטי חוצות ובתקשורת המקומית לרבות העיתונות המודפסת והמקוונת. שימו לב, שימוש בלוגו של אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר ו/או של משרד הבריאות מחייב אישור של הצוות המלווה את התכנית מטעם משרד הבריאות. |
| שמירה על קשר שוטף עם התושבים לאורך התכנית | מומלץ לאפשר תקשורת רציפה עם הקהל הרחב לאורך כל חיי התכנית, למשל: הנגשת והבלטת אופני יצירת קשר דרך אתר הרשות, דוא"ל, רשתות חברתיות. פרסום באתר הרשות ו/או בעמוד הפייסבוק, ככל שקיים. מומלץ לשלב באתר/עמוד הרשות קישור לאתר התכנית הלאומית אֶפְשָׁריבָּרִיא תוך חודש מיום ההצטרפות לתכנית "אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר". אם אין לרשות פלטפורמה דיגיטלית, ניתן להיעזר באתר ו/או בעמוד הפייסבוק של תוכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא. דוגמאות לפלטפורמות ולאמצעי תקשורת לא מקוונים שניתן לצרף להם מידע כתוב: הודעות ארנונה, מקומונים, דיוור ישיר - יצירה והפצה של חומרי הסברה מודפסים, שילוט חוצות. דוגמאות לתוכן של אתרי רשויות מקומיות ניתן למצוא דרך מפת רשויות מקומיות באתר מרכז השלטון המקומי. |
| מענה לפניות הציבור ומנגנונים לקבלת משובים והצעות | מומלץ להגדיר הליך יצירת קשר (דרך קו פניות הציבור – 106) ולמנות גורם מטפל ברשות. כדאי להכין טופס משוב מקוון ולהגדיר בכתב את לוחות הזמנים למענה מטעם הרשות. להשראה כדאי לעיין בפניות הציבור בתחומים כלליים שבאחריות משרד הבריאות. משוב מהציבור יסייע להערכת התקדמות הפרויקט |
צעד 9: יישום וניהול שוטף של התכנית הרב-ממדית
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| ניהול, ביצוע והטמעת התכנית | יישום התכנית לפי תכנית העבודה וניהול שוטף. הטמעה במסגרות הנבחרות תוך הרחבת החשיפה לתכנית בקרב סוכני שינוי: בעלי תפקידים המצויים במגע ישיר עם אוכלוסיות היעד. לדוגמה – עובדי הרשות, עובדי מערכת החינוך, נציגים בתנועות נוער ובמערכת הבריאות הראשונית, מתנדבים, ועדי הורים, ספקי מזון ועוד. הדרכה והכשרה מתמשכת של סוכני שינוי. ניתן בשלב זה לרתום עוד שותפים לביצוע התכנית. |
| סנכרון עם תכניות וקמפיינים לאומיים | הניהול השוטף של התכנית מחייב סנכרון עם הפעולות ועם ההחלטות המתקבלות ברמה הלאומית של תכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר ומשרדי ממשלה רלוונטיים. מומלץ לשלב בתכנית אירועים בתיאום עם קמפיינים ופעילויות ארציות ועולמיות, כפי שמתפרסמים מעת לעת באתרים וברשתות החברתיות של משרד הבריאות, משרד התרבות והספורט ומשרד החינוך ואתר אפְשָׁריבָּרִיא. וכן באתר משרד התרבות והספורט. למשל – פעילות במסגרת שבוע ההנקה, פעילויות ביום ההליכה הארצי ובימי בריאות עולמיים. ניתן להתעדכן עם גורמים מקצועיים בתחומי התזונה והפעילות הגופנית, כגון אגודות ספורט שונות, שדולת הבריאות בכנסת וכיו"ב. |
| עדכון שוטף | יש לעדכן באופן שוטף את כל השותפים לתכנית – בתוך הרשות ומחוצה לה, כולל דרגים מקצועיים ופוליטיים וכולל נציגי התושבים. חשוב לבחור את דרכי העדכון (למשל, פגישות אישיות, דיווח כתוב, דיווח מקוון וכדומה). מומלץ לקיים בחינה מתמשכת של שותפים ותומכים להרחבת הפעילות ולאיגום משאבים (צעד 6). |
צעד 10: מדידה, הערכה ושיפור מתמיד
| תיאור הפעולות המרכזיות | הערות והמלצות לכלים |
|---|---|
| מדידה ובקרה | בקרה שיטתית על מרכיבי תכנית העבודה – ובחינה מול הגורמים המבצעים. קשר שוטף עם השותפים לטובת מעקב אחרי היישום, גילוי אתגרים ובחינת פתרונות אפשריים. |
| מדידה והערכה | מעקב אחר המדדים שנקבעו לתוכנית העבודה בצעד 4, בהתאם לנקודות זמן שהוגדרו מראש. מומלץ להיעזר באנשי מחקר ומדידה ולקבוע גורמים שיוכלו לסייע בתכנון ובביצוע. שאלון מדדי אפשריבריא בעיר – מומלץ להשתמש בו ככלי מעקב לבחון שינוי והתקדמות ברמה הכללית. מפת הבריאות היישובית של משרד הבריאות, מנגישה מידע על מצב הבריאות ופריסת שירותי הבריאות השונים ברשות. סקר תושבים לבדיקת התנהגויות בריאות: ניתן להיעזר בשאלון לתושב במסמך הנחיות להכנת פרופיל עירוני מטעם רשת ערים בריאות - עמודים 46-68, ופרק ג' כולו הנוגע לאיסוף מידע. מומלץ להיעזר בעקרונות, בהערכות ובהמלצות שניתנו במסגרת דו"ח הערכת פיילוט אֶפְשָׁריבָּרִיא ברשויות המקומיות. היקף ההערכה והמדידה משתנה בהתאם לגודל הרשות ולמשאביה. ברשויות קטנות ניתן לבצע זאת באופן בלתי פורמלי, וברשויות גדולות יותר - באמצעות סקרים, ראיונות וקבוצות דיון, משוב מהתושבים וכדומה. |
| הערכה ממוקדת של תכניות התערבות | תכניות התערבות מסוימות, למשל תכנית התערבות בטיפת חלב או תכנית פיילוט כלשהי, דורשות תכנון ויישום של הערכה ומדידה בהתאם למטרות וליעדים. יש לבצע ולעקוב אחרי ההערכה המלווה את תכניות ההתערבות כפי שנקבעו בשלב התכנון והפיתוח.
|
| ניתוח הממצאים והצגתם בדוח הערכה - וקבלת משוב | עם תום כל תקופת הערכה, כפי שנקבע מראש, יש להפיק דוח/מצגת המסכמת את הנעשה עד לנקודת הזמן שבה בוצעה הערכה, ולכלול השגת מטרות ויעדים ו/או המלצות להשגתם, אם טרם הושגו. יש להציג את הדוח/מצגת לראש העיר ולפורומים מגוונים לקבלת משוב. |
מזל טוב על השלמת 10 הצעדים לאפשריבריא בעיר! איך ממשיכים מכאן?
| שיפור מתמיד |
יש להמשיך ולפעול בהתאם למשוב ולהערכה שמתבצעת ומתקבלת. תהליך זה הוא ספירלי ומאפשר להמשיך ולהעמיק בעשייה למען אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר, תוך דיוק הפרמטרים הרלוונטיים. לכן, בתום 10 הצעדים מומלץ לחזור לראש הטבלה – להדגיש שוב את מחויבות ראש העיר, לדאוג למיפוי עדכני ולהשלים את החסר במידת הצורך. זוהי הזדמנות לקדם תכניות שנתקעו עקב חילופי גברי ו/או אילוצי תקציב - ולרענן את התקציבים ואת השותפויות הקיימות וכן לרתום שותפים חדשים כמו גם להרחיב את נציגות התושבים לשנה הקרובה. |
|---|