home icon work icon education icon city icon

צעד 3: מיפוי צרכים ופעילות קיימת כבסיס לתכנון והערכה

המיפוי מסייע להציג את המציאות הנוכחית בתחומי התזונה הבריאה, פעילות גופנית וסביבה נקייה מעישון, יחד עם מיפוי של צרכים חיוניים בשאלון מדדים לרשויות.

שאלון מדדים לרשויות

שלב חשוב זה מתמקד באיסוף מידע על תנאי השטח, מיפוי המתקנים הקיימים, נגישות, התנהגויות ורצונות התושבים. המיפוי מאפשר הכרת השירותים והמתקנים העומדים לשירות הציבור וכן ריכוז של כלל התכניות והפעילויות שכבר מתקיימות בשטח וגם הכרת ההתנהגויות הבריאותיות והצרכים של התושבים.

על בסיס המידע שייאסף ייקבעו מטרות ויעדים ויתקבלו החלטות מבוססות נתונים להמשך הפעולות.

לשם בחירת דרכי המיפוי, התכנון והיערכות לביצוע, כולל לוחות זמנים ותקציב נדרש, מומלץ למנות גורם או צוות אחראי.

חשוב להבהיר כי מדריך זה מציג נתוני מיפוי בסיסיים חיוניים להנעת הפעילות ברשות. אידיאל מקצועי של מיפוי הינו תהליך רחב יותר וכולל כמות גדולה יותר של נושאים בשילוב של כלים שונים (ניתן להתרשם באתר רשת ערים בריאות במסמך תהליך מיפוי בריאות עירוני). עם זאת, שיקולי תקציב, כוח אדם וזמן מאלצים את הרשויות פעמים רבות להצטמצם ולפעול בהדרגה.

שאלון מדדים אפשריבריא בעיר - מיפוי צרכים ומיפוי הפעילות המתבצעת בשטח

כדי להעריך את המצב הקיים ביחס לחזון העירוני וכבסיס לפיתוח תכנית המותאמת לצורכי כלל התושבים ברשות, נדרשת פעולת מיפוי: חשוב לאסוף מידע לגבי כל מסגרת בכלים מתוקפים על כל אחד מהנושאים –הרגלי אכילה, פעילות גופנית ועישון – לרבות רצונות ושאיפות של תושבים מקבוצות אוכלוסייה שונות, מהם הגורמים המונעים מהם לצרוך מזון בריא ו/או לעסוק בפעילות גופנית ו/או לנשום אויר נקי מעישון, ומה יכול להמריץ ולעודד אותם לעשות שינוי.

מכיוון שפיתוח של כלים מתוקפים מחייב צוות מחקרי מקצועי, ומכיוון שרוב הרשויות אינן מעסיקות צוות כזה, תכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר גיבשה שאלון מיפוי ובו סט מדדים המסייעים לכל רשות לבצע את המיפוי הראשוני החיוני ובהמשך גם למדוד/להעריך את ההתקדמות בתחומים השונים שנבחרו. שאלון המדדים לרשויות כולל שאלות בנושא מדיניות ותכניות קימות בתחומי התזונה, פעילות גופנית, וקידום בריאות. מתקנים ומסלולים לפעילות גופנית, הרגלי תזונה, תקשורת, מערכת החינוך, נתוני תחלואה באוכלוסייה וכדומה.

המיפוי בשאלון המדדים מתייחס בעיקר למדיניות, לסביבה ולתשתיות, למסגרות השונות, לקשר עם התושב ולמגוון אתגרים הניצבים בפני הרשות. מנהל התכנית יהיה אחראי לביצוע המיפוי (הוא לא חייב לבצע בפועל). למיפוי מספר חלקים:

  • מיפוי מתקנים ופעילויות.
  • תיאור הרגלי תזונה, צרכים, חסמים, ספקי מזון מקומיים.
  • מיפוי מדיניות - תכניות עירוניות קיימות בתחומי פעילות גופנית, תזונה, סביבה נקייה מעישון וקידום בריאות.

ניתן להשתמש במקורות מידע קיימים שיש לרשות ו /או לבצע פעולות מיפוי ומחקר לתחומים ו/או לנושאים ספציפיים בהתאם למשאבי הרשות ולהתקדמות התכנון, למשל

ניתן להיעזר בשאלון לתושב המופיע במסמך הנחיות להכנת פרופיל עירוני מטעם רשת ערים בריאות - עמודים 46-68, ופרק ג' כולו הנוגע לאיסוף מידע.

ניתן להיעזר בסקרים ובדוחות הבאים:

לאחר מיצוי מקורות המידע הנגישים, כדאי לבדוק קיומם של גורמים נוספים בתוך הרשות (למשל, אגף אסטרטגיה ותכנון) או מחוץ לרשות (למשל, האקדמיה) לסיוע והשתלבות בהמשך.

יש לאסוף מידע התחלתי על המדיניות הקיימת בהקשר לתמיכה בקיומה של "עיר פעילה ובריאה", לבצע מיפוי הסביבה הפיזית והחברתית וכן מיפוי התכניות הקיימות. להלן כמה דוגמאות לדגשים במסגרת המיפוי.

א. פעילות גופנית

  • מיפוי סך המתקנים הפתוחים לציבור בעיר (אולמות ספורט, מגרשי כדורגל, כדורסל, בריכות שחייה, מסלולי כושר וכיו"ב) והפעילויות העומדות לרשות המשתמשים. יש לזהות מה צורך שיפור והרחבה. למשל, מיפוי שבילי ההליכה, שבילי האופניים, מתקני הכושר בשטח פתוח ועוד.
  • הרגלי הפעילות הגופנית.
  • הרצונות והצרכים – מהם הדברים שחשובים לתושבים מקבוצות אוכלוסייה שונות.
  • החסמים אשר מונעים מתושבים או מקבוצות אוכלוסייה שונות לעסוק בפעילות גופנית.
  • מה יכול להמריץ ולעודד תושבים לעסוק יותר בפעילות גופנית.

חשוב לאסוף מידע זה לגבי כל מסגרת עירונית (גנים, בתי-ספר, אוכלוסייה מבוגרת ועוד) כדי שישמש כבסיס לפיתוח תכנית המותאמת לצורכי התושבים ולרצונותיהם.

למסמך עיצוב המרחב הציבורי לעידוד הליכה ופעילות גופנית ברשות המקומית

ב. תזונה

  • איסוף מידע על הרגלי תזונה, על הרגלי צריכת מזון, על מחסומים שמונעים מקבוצות אוכלוסייה שונות לצרוך מזון בריא ומה יכול להמריץ ולעודד אותם לעשות זאת.
  • הרצונות והצרכים – מהם הדברים שחשובים לתושבים מקבוצות אוכלוסייה שונות.
  • מדיניות אספקת מזון במסגרות העירוניות.
  • מיפוי האזורים הפוטנציאליים לפיתוח חקלאות מקומית (בשטחי הרשות ובשטחים סמוכים), וזיהוי איזה מהם דורש שיפור והרחבה.
  • מיפוי יצרני המזון המקומיים, החקלאים ונציגיהם באזור, מיפוי השווקים וגינות המאכל.
  • מיפוי יוזמות קיימות בתחום התזונה הבריאה והמקיימת.
  • מניעת בזבוז מזון וניצולו.

חשוב לאסוף מידע זה לגבי כל מסגרת כדי שישמש בסיס לפיתוח תכנית המותאמת לצורכי התושבים. שאלון לדוגמה מוצג בחוברת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה, בנספח 5.

העיר הראשונה שאימצה מדיניות כוללת של "עיר פעילה ובריאה" היא העיר טורקו בפינלנד, החברה ברשת האירופית של ערים בריאות. ניסיונה שימש ערים רבות אחרות. בטורקו התחילו עם מיפוי המצב הקיים. למדו על עיסוק התושבים בפעילות גופנית, על עמדותיהם, על הגורמים המאפשרים ועל אלה החוסמים. על בסיס מידע זה פיתחו את תבנית העבודה שכללה ייעוץ מקצועי לתושבים, פיתוח מתקנים ושירותים לספורט לכל הגילאים והאוכלוסיות. בין שאר הפעולות, הפיצו מידע על חשיבות הפעילות הגופנית, פרסמו מדדי הצלחה ומינו מתאמי פעילות גופנית שכונתיים.

מיפוי: מהנעשה בארץ

חיפה

בשנת 2011, ביוזמת העירייה, נרתמו מספר גופים בחיפה במטרה ליצור שינוי חברתי ולעודד אורח חיים בריא ופעיל בעיר ובמוסדות הפועלים בה. על בסיס התפיסה של העיר הבריאה, שלרשות המקומית תפקיד מרכזי ביצירת התשתית הפיזית והחברתית ושעליה לשלב את כל הכוחות הקיימים בעיר לקידום תכנית רב-שנתית, הוחל בה תהליך משתף. הצוות המוביל גייס עשרות נציגי מוסדות, ספקי שירותים, מומחים מהאקדמיה ונציגי ציבור לתהליך תכנון משתף וגיבוש תכנית אסטרטגית. תהליך משתף זה התאפשר הודות לקיומה של תרבות ארגונית ייחודית לעיר ומסורת רבת שנים של שיתופי פעולה, כעיר בריאה.

החזון שנוסח ע"י כל השותפים לתהליך: הסביבה העירונית של העיר חיפה תאפשר לאוכלוסייה לשמור על אורח חיים בריא ועל משקל תקין בכל מהלך החיים, תציע הזדמנויות לחיים פעילים ולתזונה נכונה.

המיפוי ותהליך העבודה: הגורמים השותפים החליטו להקדיש את השנה הראשונה ללמידת הנושא ולאיסוף מידע על הצרכים מול המשאבים וההזדמנויות שקיימים בעיר.  לשם כך בחרו תחילה מודל להערכה ועל פיו בנו מערך איסוף מידע בסיסי הכולל שלושה מישורים עיקריים: המדיניות, התכניות/פעילויות, והסביבה הפיזית שבה פועלות המסגרות השונות.  הוחלט לבנות בסיס רחב של נתונים עדכניים, לערוך סקרים ותצפיות שישמשו בסיס לתכנית האסטרטגית. כמו כן, הוקדשה השנה הראשונה ליצירת שותפויות ומחויבויות בין נציגי הציבור, נותני שירותים ומומחים מהאקדמיה. במסגרת התהליך נעשתה למידה משותפת של תכניות מוצלחות בעולם ונקבעו מסגרות לעבודה משותפת. עוד נקבעו צוותי היגוי ומשימה, כולל שישה צוותים שמטרתם איסוף מידע. בוצע תהליך של איסוף מידע בכל המסגרות העירוניות. במקביל נאסף מידע על מצב הבריאות ועל הרגלי הבריאות של תושבי העיר באמצעות סקר תושבים מדגמי  כחלק ממחויבותה של חיפה כעיר בריאה.

מועצה אזורית רמת נגב

בוצע מיפוי של כל מערך המזון בגני הילדים בעלי מטבח מבשל ברחבי המועצה ובמקביל נערך סקר בעזרת שאלוני תזונה בקרב ההורים והגננות בכל יישובי המועצה. התוצאות הראו כי ההורים מעוניינים בשינוי. בעקבות כך הוקמה ועדת היגוי ובהמשך, בין היתר, נולד קמפיין "בוחרים מקומי ואוכלים בריא" שבמסגרתו במשך שבוע התקיימו במקביל פעילויות שהתמקדו בהפחתת הצריכה של סוכר וקמח לבן: הרצאות, סדנאות בישול. בנוסף, התקיים פיילוט בשלושה אשכולות גנים שעיקרו מעבר לתזונה בריאה. 

מיפוי: מהנעשה בעולם

טורונטו, קנדה

ב-2010, במסגרת מיפוי הקודם לתכנון, קיימו עובדי העירייה בטורונטו התייעצות עם תושבים ועם עשרות ארגונים כדי להכיר את הצרכים ואת האפשרויות למימוש המדיניות המוצעת. על בסיס אלה בנו תכנית שתאפשר למנף משאבים קיימים וליזום פעילויות שיסייעו בהתמודדות עם אתגרי בריאות, כלכלה, סביבה וחברה בעיר. בתהליך זה הוחלט על כמה תחומי פעולה מועדפים, ברובם כבר מתקיימת עשייה. בין היתר העיר תומכת בשכונות ידידותיות למזון, תומכת בחממות ליזמות בעסקי המזון, העצמת התושבים במיומנויות, מזון ומידע והנעת הממשל למסד מדיניות מזון ממוקדת בריאות.

קרלייל, אנגליה

המדדים החברתיים והבריאותיים של העיר הזאת היו ב-2004 פחות טובים מהממוצע באנגליה. אך מאז שמועצת העיר אימצה ב-2009 את המדיניות של עיר בריאה, הם ביצעו פרופיל בריאות עירוני, אמדו את מדדי הבריאות ואת הרגלי הבריאות של תושבי העיר והחלו לפעול לשיפורם. ב- 2014, החליטו בשיתוף עם צוות ההיגוי שעסק במזון בעיר, לפעול לצמצום ממדי ההשמנה, לשיפור התזונה ולבריאות השן.

הכנת דוח ממצאים כבסיס לתכנון והערכה

השלב האחרון בתהליך המיפוי הוא כתיבת דו"ח מסכם שבו מתועד ומסוכם כל המידע שנאסף לטובת מקבלי ההחלטות, קרי דו"ח הממצאים. חיוני להשקיע בו זמן ומחשבה, שכן שלב זה מהווה את הבסיס לשלבי היישום וההערכה. הדו"ח מיועד למקבלי ההחלטות בוועדת ההיגוי וצריך להכיל בתוכו את כל מה שנלמד בתהליך המיפוי. הדו"ח צריך להכיל את שיטות המיפוי, ניתוח ופרשנות של הממצאים וכן להציג סדרה של מסקנות והמלצות לפעולה הנובעות מהן.  הדוח מספק מידע על צורכי האוכלוסיות ברשות, סוקר את מצב איכות הסביבה והחברה, מאתר אי-שוויוניות סביבתית, כלכלית או חברתית, מזהה רצונות/שאיפות של התושבים, ממפה את השירותים הקיימים ובוחן את ההלימה בין השירותים לצרכים. מידע זה משמש בסיס איתן לתכנון אסטרטגי לקידום עיר פעילה ובריאה. המידע נאסף ממקורות לאומיים, ממקורות מקומיים ומסקר מדגמי של התושבים.

דגשים בעת הכנת הדו"ח:

  • על הדוח להיות תמציתי וענייני, ולכלול תקציר מנהלים עבור אלו שזמנם קצר.
  • יש לארגן את הדו"ח בדגש על קהל המטרה העתיד להשתמש בו. כל אחד מהגורמים שיהיו מעוניינים בתוצאות מתעניין בפלחי מידע שונים.
  • הדו"ח צריך להיות ברור ומאורגן בצורה הגיונית שתאפשר לקוראים להבין אילו צעדים ננקטו בכדי להגיע לכל מסקנה/המלצה בדו"ח.
  • גיבוי המלל בגרפים ותמונות יסייע להעברת מסרים בדגש על מגמות וחיזוי תרחישים פוטנציאליים.
  • חיוני לייצר דו"ח ממצאים מקומי. תצוגת המידע תאפשר לבסס רציונל להשקעה בצמצום הסיכון הבריאותי לאוכלוסייה מפולחת או לכלל תושבי הרשות.
  • חשוב להראות את הקשר בין גורם הסיכון ובין בריאות התושבים בפועל : חיבור זה יאפשר תכנון סדרי עדיפויות ובניית ערך כלכלי ולבנות את הרציונל הכלכלי לביצוע התכנית. למשל, השמנה והתפתחות מחלת הסוכרת, מחלות לב וכלי דם וכיו"ב בעקבות תזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית.
  • ניתן להציג בדוח נתונים לאומיים רלוונטיים ו/או נתונים ברמת הרשות.

כדי לכתוב את דוח הממצאים הכולל הצגת האתגרים והמלצות בפני הרשות, ניתן לדוגמה להיעזר בדוח פרופיל בריאות של העיר ירושלים. הפרופיל הוכן בסיוע רשת ערים בריאות והמחלקה לתכנון ופיתוח בר קיימא באגף לאיכות הסביבה בעירית ירושלים. ניתן להשתמש בפרופיל בריאות עירוני/קהילתי ברשת ערים בריאות. הנחיות הכנת הפרופיל של רשת ערים בריאות. מומלץ להיעזר בעקרונות, בהערכות ובהמלצות שניתנו במסגרת דו"ח הערכת פיילוט אֶפְשָׁריבָּרִיא ברשויות המקומיות. בנוסף, הגורמים הבאים עשויים לסייע בכתיבת הדוח ו/או בניתוח הממצאים:

  • מקדמי בריאות בלשכות הבריאות.
  • רשת ערים בריאות
  • אנשי מקצוע בקידום בריאות מהאקדמיה ומהמגזר השלישי

הצגת הדוח בפני ועדת ההיגוי לשם קביעת מטרות, יעדים וגוף מבצע

קביעת המטרות היעדים והגוף המבצע, כמו פרטים חיוניים נוספים, מפורטים בצעד 4. כאן נתעכב מעט על הדיון בוועדת ההיגוי על ממצאי המיפוי – ושיתוף התושבים.

הצגת המיפוי ודיון בממצאיו ייעשו תחילה בפני ראש העיר. לאחר אישורו יוצג המיפוי בפני פורום של ועדת ההיגוי ומליאת המועצה. המיפוי מהווה מסמך מקצועי והוא חיוני לקבלת החלטות על בסיס מידע המגדיר צרכים ורצונות. עם זאת, חשוב ללמוד על תפיסות התושבים את מכלול הממצאים, וזאת באמצעות הצגת ממצאי המיפוי בפניהם ובקשה שיתייחסו אליהם. זהו הצעד הראשון בבניית אמון ושותפות עם התושבים.

שילוב ישיר של התושבים בתהליכי קבלת ההחלטות הוא תפיסה חדשה עבור רשויות מקומיות, ולא רבות הן המורגלות בה. אולם מניסיונם של ארגונים וערים בארץ ובעולם ניתן ללמוד כי לתהליך משתף יש ערך מוסף בתהליך התכנון: המענים יהיו הולמים יותר, קבילים יותר ואף חסכוניים יותר. מומלץ להפיץ את המידע בתמצות לכלל תושבי העיר, יחד עם שאלון קצר שבו יתבקשו לדרג את הנושאים המצריכים טיפול ולהציע דרכים לטיפול בהם. ניתן לעשות זאת באמצעות אתר האינטרנט העירוני או באמצעות חוברת ושאלון נלווה. דרך נוספת או חלופית היא להציג את המידע בפני התושבים במסגרת מרכזים קהילתיים ו/או חוגי בית, בהתאם לדפוסים המקובלים בקבוצות אוכלוסייה שונות, ולדון אתם בממצאים, בקדימויות ובדרכים לפעולה. את הדיונים הציבוריים יקיים איש מקצוע לעניין זה, בין אם מקרב עובדי הרשות ובין אם מחוצה לה.
על סמך ממצאי המיפוי והדיונים עם התושבים, תגבש ועדת ההיגוי העירונית את הנושאים המרכזיים וסדרי הקדימויות לפעולה, במסגרת הכנת התכנית האסטרטגית העירונית.

נספחים:

 

צעד 4 - קביעת מטרות, יעדים ומדדי הצלחה