יש סוגים שונים עיקריים של הערכה. שניים מהם הם הערכת התהליך (באיזו מידה בוצעו הפעולות המתוכננות) והערכת התוצאות (עד כמה הושגו היעדים / מדדי ההצלחה).
הערכה נוספת היא באיזו מידה היעדים אמנם התאימו לתנאים הקיימים ולרצונותיהם וציפיותיהם של התושבים והאם יש צורך להתאימם בהמשך (פירוט בנספח 6 בחוברת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה). ראו הרחבה לגבי המדדים בצעד 3 - מיפוי ובצעד 4 - קביעת מדדי הערכה/הצלחה.
ניטור ובקרה שיטתית
בקרה שיטתית על מרכיבי תכנית העבודה – ובחינה עם הגורמים המבצעים. קשר שוטף עם השותפים לטובת מעקב אחרי היישום, גילוי אתגרים ובחינת פתרונות אפשריים. יש לעקוב אחרי הגוף ו/או הגורם האמון על כל יעד – ולסייע לו בקידום המשימות ובעמידה באתגרים. במקביל לכל הפעילויות שהוזכרו, חשוב להיות כל העת עם האצבע על הדופק באשר להיקף ולאופן הביצוע. חשוב לקיים פעילות מסודרת של ניטור שוטף של הפעילויות, דיווח תקופתי על הנעשה בשטח לצוות המשימה העירוני ולצוות של משרד הבריאות ופרסום הדברים לציבור הרחב. בשלב זה רצוי ליצור מסמך מקוצר שבו יודגשו: יעדים שנקבעו מול מה שבוצע בפועל, דרכי הפעולה שנבחרו בכל תחום (פעילות גופנית, תזונה וכיו"ב) הגוף המבצע, משאבים, ולוחות זמנים. מסמך זה יהווה בסיס לדיון בנוגע לדרכים להשגת היעדים שנותרו. תחת כל פעילות, יש לבחון ולציין מה ההכשרה הנדרשת לפי קבוצות יעד, לוודא פיתוח הכשרה נדרשת וקיומן של תכניות הערכה, תקצובן ויישומן.
מדידה והערכה
מדידה והערכה הם רכיבים מרכזיים לקיימות התהליך ולהמשכיותו. ההערכה מאפשרת לרשות לבדוק האם הפעולות שבחרה מבוצעות על פי לוחות הזמנים, וכן מהי מידת הצלחתן והאם הן מסייעות להשגת המטרות והיעדים. על ההערכה להיות שזורה לאורך התהליך, מתחילתו, בשלבי המיפוי והתכנון, ועד לסיומו, ביישום, תכנון מחדש והטמעה.
יש לעקוב אחר המדדים שנקבעו לתוכנית העבודה בצעד 4, בהתאם לנקודות זמן שהוגדרו מראש.
מומלץ להיעזר באנשי מחקר ומדידה ולקבוע גורמים שיוכלו לסייע בתכנון ובביצוע.
מומלץ להיעזר בעקרונות, בהערכות ובהמלצות שניתנו במסגרת דו"ח הערכת פיילוט אֶפְשָׁריבָּרִיא ברשויות המקומיות.
היקף ההערכה והמדידה משתנה בהתאם לגודל הרשות ולמשאביה. ברשויות קטנות ניתן לבצע זאת באופן בלתי פורמלי, וברשויות גדולות יותר - באמצעות סקרים, ראיונות וקבוצות דיון, משוב מהתושבים וכדומה.
הערכה שיטתית מסייעת בבניית התמיכה מההנהלה ומהעובדים להמשכיות התכנית, לשיפור מתמיד ולהקצאת המשאבים המופנים אליה.
כאמור, ישנן דרכים שונות להערכת התכנית, הן לגבי אופן הביצוע (הערכת התהליך) הן לגבי השפעות התכניות השונות על שינוי הרגלי הפעילות הגופנית, צריכת המזון והעישון בקרב התושבים. את השינוי במצב הבריאות והקשר להפעלת התכנית יהיה קשה להוכיח בפרק זמן סביר. אי לכך מומלץ להתמקד בשינוי הרגלים, שינוי סביבתי ושינוי מדיניות.
- הערכת התהליך –נועד להבהיר אם הפעולות בוצעו כמתוכנן.
- הערכת התפוקות –תציג אילו שינויים התרחשו ברחבי הרשות, בהתאם ליעדים, בטווח קצר ובינוני (שינוי מדיניות, סביבה, הרגלי בריאות).
- הערכת התוצאות– מתייחסת לשינויים ברחבי הרשות ובקרב התושבים (היארעות והמצאות תחלואה).
מומלץ להיעזר בגורמים מקצועיים העוסקים בהערכת תכניות (כגון צוות התכנית אפשריבריא או רשת ערים בריאות) לשם ביצוע הערכה זו.
גישות לאיסוף נתונים
כדי להגיע לתובנות יישומיות, יש לאסוף נתונים בדרכים מקובלות שישקפו את המצב ברשות באופן הקרוב ביותר למציאות.
מומלץ לשלב בין ארבע גישות לאיסוף נתונים איכותניים וכמותיים לצורך הערכת הסוגיות המרכזיות של התוכנית: סקירת רשומות ונתונים מנהליים, ביצוע סקרים, עריכת ראיונות וביצוע תצפיות. כאמור, הכלים שהוצגו בצעד 3 (מיפוי), ובפרט שאלון המדדים מתאימים גם להערכת המדדים לאורך חיי התכנית. ניתן כמובן גם להיעזר בשיטות נוספות בהתאם לסוג הרשות, גודלה ומשאביה.
הערכה ממוקדת של תכניות התערבות
כאמור, התכנית הרב מימדית הכוללת במיזם אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר מורכבת ממגוון רחב של תכניות התערבות. תכניות אלו מצריכות גם הן תכנון של הערכה ומדידה ספציפית (נפרדת) לכל תכנית ולאוכלוסייה שבה מבוצעת ההתערבות, בהתאם למטרות וליעדים. כך, למשל, במעקב אחרי תכנית התערבות בטיפת חלב או תכנית פיילוט כלשהי, יש לבצע את ההערכה המלווה את תכניות ההתערבות כפי שנקבעו בשלב התכנון והפיתוח.
חשוב להיעזר באנשי מקצוע, הן מתחום ההתערבות והן מתחום המחקר והערכה, על מנת לגבש מדדים ודרכי הערכה מתאימות. במקרים רבים רצוי שתבוצע הערכה חיצונית לתכנית התערבות מסוימת, במיוחד אם מדובר בתכנית פיילוט.
ניתוח הממצאים והצגתם בדוח - וקבלת משוב
עם תום כל תקופת הערכה, כפי שנקבע מראש, יש להפיק דו"ח/מצגת המסכמת את הנעשה עד לנקודת הזמן שבה בוצעה הערכה, ולכלול השגת מטרות ויעדים ו/או המלצות להשגתם, אם טרם הושגו. יש להציג את הדו"ח/מצגת לראש העיר ולפורומים מגוונים לקבלת משוב.
שימוש במידע לשיפור מתמיד
איסוף הנתונים וניתוחם הם הבסיס ללמידה ולשיפור מתמיד. לכן, חשוב שהמידע וממצאי ההערכה יוצגו בפני המעורבים בתכנית ובקרב מקבלי ההחלטות ברשות ובמסגרות השונות. מומלץ להכין דוחות המתאימים לקהלי היעד ולדון עימם במשמעויות הממצאים. בין הנושאים שכדאי להציג:
- מצב התשתיות ומדדי ההתנהגות והבריאות לפני ביצוע תכנית ההתערבות.
- השינויים שחלו בנקודות הזמן השונות וסיבותיהם (מדיניות, סביבה ותשתיות – בניית מסלולי הליכה, הטמעת עקרונות ודרכי פעולה של בית ספר מקדם בריאות במספר בתי ספר ועוד).
- השגת היעדים שנקבעו.
- הצלחות ואתגרים: לקחים יישומיים - הפעולות המומלצות או הפחות מוצלחות וכיצד לשפרן בעתיד.
לנוחיותכם, ראו הנחיות למילוי דוח הערכה תקופתי מסכם (דוח ממצאים).
מזל טוב על השלמת 10 הצעדים לאפשריבריא בעיר! איך ממשיכים מכאן?
| שיפור מתמיד |
יש להמשיך ולפעול בהתאם למשוב שהתקבל. תהליך זה הוא ספירלי ומאפשר להמשיך ולהעמיק בעשייה למען אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר, תוך דיוק הפרמטרים הרלוונטיים. לכן, בתום 10 הצעדים מומלץ לחזור לראש הטבלה – להדגיש שוב את מחויבות ראש העיר, לדאוג למיפוי עדכני ולהשלים את החסר במידת הצורך. זוהי הזדמנות לקדם תכניות שלא מומשו עקב חילופי גברי ו/או אילוצי תקציב - ולרענן את התקציבים ואת השותפויות הקיימות וכן לרתום שותפים חדשים לשנה הקרובה. |
|---|
מומלץ לבחון היתכנות לעמידה בתנאי סף ובאמות המידה של תוכנית אֶפְשָׁריבָּרִיא בעיר
נספחים: