נשארו לנו שאריות אוכל במקרר מאתמול? בישלנו ארוחה גדולה ונותר המון אוכל? גילינו שהמוצר פג תוקף? מה עושים עם זה? איזה אחוז מהאוכל אנחנו זורקים?
זורקים בסתר? מרגישים עם זה לא בנוח? אתם לא לבד.
צמבו״ז (צמצום בזבוז מזון) במספרים
- היקף אובדן המזון בעולם הינו כ-1.7 מיליארד טון בשנה, 30% יותר מאשר ההערכות הקודמות.
- 2.6 מיליון טונות של מזון מבוזבים בישראל, מתוכם 50% ראויים למאכל אדם.
- מדינת ישראל במקום השני מבין מדינות ה-OECD בכמויות מזון המושלך לפח מדי שנה.
- ערך המזון האבוד בישראל בשנת 2022 שווה ערך לכ-23.1 מיליארד ש"ח.
- סך אובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך שווה ערך לכ-689 ש"ח לחודש למשק בית בישראל.
- 1773 טון ירקות ופירות בשנה נזרקים.
- משק בית ממוצע בישראל זורק לפח כ-14% מההוצאה על מזון, כלומר משפחה ממוצעת בישראל זרקה בשנת 2022 מזון בשווי של כ-4,000 ש"ח.
- 23% מהירקות והפירות נזרקים.
למה הנתונים האלה בעייתיים?
- העלות הסביבתית של אובדן המזון בישראל לשנת 2022 נאמדת בכ-3.9 מיליארד ש"ח.
- 6% מפליטות גזי החממה בישראל מקורן באובדן המזון.
- היעד שלנו הוא להפחית 50% מאובדן המזון לנפש עד שנת 2030.
הכי חשוב – מה אפשר לעשות?
צמצום בזבוז המזון בישראל בכמה צעדים פשוטים:
- תכנון מראש ורשימת קניות מסודרת: יעזרו לנו לחסוך כסף ולאכול בריא יותר. לכן, לפני היציאה לסופר מכינים רשימת קניות מרוכזת ומסודרת.
- תאריכי התפוגה: שמים לב לתאריכי התפוגה של המוצרים במבצע.
- קונים מזון רק בכמות שצריכים, נמנעים מקניית יתר.
- מבשלים כמויות יותר קטנות.
- מקפיאים מאכלים כדי שיישמרו זמן רב יותר.
- מסדרים את המקרר נכון: מה שחדש מאחורה, מה שישן מקדימה.
- מנסים להשתמש בכל חלקי הירקות: שימוש בקליפות ירקות לציר ירקות.
- מתחילים במנה קטנה: כשאנחנו “אוכלים עם העיניים”, לרוב אנחנו לוקחים מנה גדולה מדי לבטן שלנו. לכן, הקטנת גודל מנה ושימוש בצלחות קטנות יותר, עם אפשרות לחזור ולקחת תוספת.
- מחפשים מתכונים להכנת מזון משאריות שנותרו לנו. ישנם המון רעיונות יצירתיים, לדוגמה:
- משאריות לחם - ניתן להכין קרוטונים בתנור
- משאריות ירקות שבושלו ולא נאכלו - ניתן להכין פשטידה או לביבות
- משאריות עוף שנותרו מארוחת אמש - ניתן להכין סלט עוף מהיר.
- תורמים לנזקקים.
מה ייצא לנו מזה?
- נאכל טרי ובריא.
- נבזבז פחות כסף.
- נשמור על כדור הארץ.
בשנים האחרונות נכנס לחיינו מושג חדש – צמב"ז - "צמצום בזבוז מזון", אשר מסתבר שהפך לבעיה אמיתית בישראל, אך לא רק. בזבוז מזון הוא בעיה עולמית בעלת השלכות סביבתיות וחברתיות הגורמת לנזקים חברתיים, כלכליים וסביבתיים מרובים.
ארוחת חג משפחתית, יום הולדת, מפגש בגן ולמעשה כמעט כל אירוע שאנחנו חוגגים וכל מפגש חברתי שאנו לוקחים בו חלק, מתקשרים לאוכל. כן, אפילו בשבעה. כל ארוע הוא הזדמנות לאכול.
תרבות השפע מובילה לבזבוז רב של אוכל.
בזמן שהמשפחה הישראלית הממוצעת משליכה לפח מזון בשווי 4,000 ש"ח בשנה, אלפי משפחות בישראל סובלות מאי ביטחון תזונתי (על פי נתוני דו"ח "לקט ישראל" ונתוני הביטוח הלאומי).
המזון שנזרק מהווה לא רק בזבוז כספי
לבזבוז מזון יש קשר ישיר להאצת משבר אקלים: התופעה גורמת לבזבוז מיותר של משאבי טבע יקרים כמו קרקע, מים ואנרגיה, שמושקעים בגידול, באריזה, בייצור, בשינוע ובהכנה של מזון שבסופו של דבר אין בו שימוש!
ברמה המשפחתית של כל אחד ואחת מאיתנו - מדובר בבזבוז כספי לא מבוטל! עבור משפחה ממוצעת, מדובר על אובדן של אלפי שקלים בחודש, שנזרקים לפח פשוטו כמשמעו! המזון, ובייחוד המזון הבריא, כגון פירות וירקות, הינו משאב יקר שעלינו לכלכל בתזונה, בייחוד בזמן שאלפי משפחות בישראל סובלות מעוני ומאי־ביטחון תזונתי.
מלחמת חרבות ברזל הביאה לפגיעה באוכלוסיות החלשות במדינה ולהגברת אי-הביטחון התזונתי בשני מישורים:
- ירידה בהיקף המזון להצלה כתוצאה מפגיעה בחקלאות המקומית:
כ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה. המלחמה הביאה לפגיעה בהיקף התוצרת החקלאית הזמינה למשק, לגידול באובדן המזון ולפגיעה אנושה בחקלאים ובענף החקלאות. - פגיעה בביטחון התזונתי עקב עליית מחירי תוצרת חקלאית וירידה ברמת החיים:
- עליית מחירי פירות וירקות בעשרות אחוזים.
- ירידה בצמיחת המשק – פגיעה בכח הקניה.
אי-בטחון תזונתי מלווה לרוב בבחירות מזון זולות יותר, שלרוב כוללות כמויות מועטות של קבוצות מזון חיוניות לתזונה בריאה: ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות. כתוצאה בכך, אנחנו עלולים לראות יותר השמנה ותחלואה נלווית.
העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 עמדה על 5.2 מיליארד ש"ח, אשר הינם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא עקב עליית מחירים ומחסור בתוצרת חקלאית יביא לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל.
איך נוכל לשמור על בריאות הסביבה שלנו?
הליך ייצור המזון מצריך שימוש במשאבים: קרקע, מים, דשנים, כימיקלים ואנרגיה, אשר נפגעים, מכיוון שרובם אינם מתחדשים. בזבוז מזון מהווה למעשה מביא לבזבוז כל המשאבים האלה.
העלות הסביבתית של אובדן המזון בישראל לשנת 2022 נאמדת ב-3.9 מיליארד ש"ח. מתוכה כ-1.5 מיליארד ש"ח כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים, 1.5 מיליארד ש"ח מפליטות גזי חממה (בזבוז מזון אחראי על כ-6% מכלל פליטות גזי החממה בעולם) ומזהמי אוויר ו-0.9 מיליארד ש"ח עלות ישירה של הטיפול בפסולת.
לבזבוז מזון יש קשר ישיר להאצת משבר האקלים
כאמור, התופעה גורמת לבזבוז מיותר של משאבי טבע יקרים. כלומר ככל שבזבוז המזון במדינה גדול יותר – כך תרומתה רבה יותר להתחממות הגלובלית!
ההשפעה הסביבתית של אובדן מזון אינה נובעת רק מייצור עודף של מזון ודפוסי צריכה שבצידם אובדן משאבי טבע ופליטות מזהמים, אלא גם מאופן הטיפול במזון לאחר השלכתו. טיפול בפסולת המזון לאחר שנזרקה, והטמנת פסולת מזון בפרט גורמות להשפעות סביבתיות נוספות.
34% מהרכב הפסולת הביתית בישראל הינו פסולת אורגנית שמקורה במזון. מרבית הפסולת המושלכת בישראל מועברת להטמנה, לה השפעות סביבתיות שליליות רבות: מצריכה שטחים נרחבים ועל כן תורמת לדלדול משאב הקרקע בישראל.
50% מהנזק הסביבתי נגרם מהשלכת מזון על ידי הצרכנים כאשר מוצרי מזון אשר מקורם מן החי (בשר, ביצים, דגים) הם בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר.
אז איך שומרים על הסביבה מבחינה תזונתית?
- הפחתת צריכת מזון מהחי.
- צמצום שימוש באריזות ובקבוקי פלסטיק.
- הפחתת צריכת מזון ושתיה אולטרה מעובדים.
- דגש על צריכת מזון מן הצומח, מקומי, עונתי וגולמי או בעיבוד מינימלי.
- צמצום בזבוז המזון בישראל בדרכים שהצענו בכתבה זו.