ארוז, מוכן לאכילה או להכנה מהירה, ובעל חיי מדף ארוכים – זו פחות או יותר רשימת התכונות שרבים מאתנו מחפשים ברבים ממוצרי המזון שאנחנו קונים – וזה לא במקרה. קצב החיים המודרני בעולם המערבי, מהלכי שיווק אגרסיביים של תעשיית המזון והצורך לנצל עודפי תוצרת חקלאית בעולם גלובלי – כל אלה גורמים למשווקים להציע לנו יותר ויותר מזונות מוכנים מראש – ולנו לבחור באפשרויות מהירות יותר.

ההגדרה המקובלת כיום בעולם מחלקת את המזון לארבע קבוצות עיקריות

1.עיבוד מינמלי

קבוצה ראשונה: מזון לא מעובד או מעובד מינמלית. בקבוצה זו נכלל מזון בצורתו הגולמי או הטבעית, כולל מזון שעבר תהליכי עיבוד בסיסיים כגון חיתוך, הקפאה, טחינה וכד'.

2. רכיבי מזון בסיסיים

קבוצה שנייה:מרכיבי מזון בסיסיים. במלים אחרות - מצרכי יסוד, שבדרך כלל מוספים למזונות מהקבוצה הראשונה. דוגמאות לכך הם מוצרים שניתן למצוא בכל מטבח ובהם שמן (זית, חמניות, קנולה וכד'), סוכר (לבן או חום), מלח ותבלינים.

3.הכנה ביתית= גלמי+רכיבי מזון בסיסיים

קבוצה שלישית: אוכל שמכינים ומבשלים בבית, ממרכיבים ביתיים שניתן למצוא בכל מרכול. ההגדרה הרשמית יותר מדברת על מזון המורכב רק מרכיבים גולמיים בתוספת רכיבי מזון בסיסיים (קבוצות 1 ו-2): מזון שבושל ביחד עם תבלינים (בבית, במסעדה, או במפעל מזון). לקבוצה זו משתייכים מרבית התבשילים כמו מרקים (ללא אבקת מרק), עוף או דג בתנור, קוסקוס, קציצות, ירקות מבושלים או מוקפצים, ואפילו שניצל ביתי.

4. אולטרה- מעובד

הקבוצה הרביעית: מזון אולטרה-מעובד. כאן כבר מדובר על מוצרים הכוללים מרכיבים שתתקשו לאתר במטבח הביתי, כמו מיצוי רכיבי מזון, וכן תוספים תעשייתיים ומתוחכמים (היוצרים או משפרים את הצבע, המרקם והטעם) המשפיעים על הרגלי הצריכה ותחושת השובע הטבעית. מוצרי המזון האולטרה־מעובד הם בדרך כלל ארוזים, מוכנים לאכילה מיידית בכל מקום ובכל זמן, או לאחר הכנה מינימלית (הוספת מים רותחים, חימום במיקרוגל וכד').

בקבוצה הזו נמצאים, בין השאר:בשר מעובד על צורותיו השונות: נקניקים, נקניקיות, פסטרמות שונות, בשרים מעוצבים (חלק ממוצרי הבשר הטחון המוכנים וארוזים מראש כמו המבורגרים או קבבים, שניצלים בצורות שונות, ועוד)
מזון ממותק: מוצרי שוקולד עם או בלי תוספות, עוגות, עוגיות, מיצים (גם סחוטים ומפוסטרים), גלידות, משקאות ממותקים "קלים" (מוגזים או לא מוגזים, כולל משקאות תה קר ו-"מים בטעמים") ומשקאות "דיאט" עם ממתיקים מלאכותיים. חטיפים מלוחים (מבוססי צ'יפס, תירס, חמאת בוטנים, גבינה וכד') ומתוקים.

חשוב להפחית את צריכת המוצרים האולטרה-מעובדים ככל האפשר.

פסטרמה, נקניקים ומוצרי בשר מעובדים ומעושנים כלולים בקבוצה הרביעית של מזונות אולטרה-מעובדים.

למה אנחנו אוכלים יותר מזונות מעובדים?

חומרי הצבע, הטעם והריח, לצד השומן, הסוכר והמלח גורמים לנו לאכול כמויות גדולות יותר מכפי שאנחנו באמת צריכים.
הזמינות והמידיות של המזון האולטרה-מעובד מעודד צריכה בצורה של "חטיפים" ולא כחלק מארוחה מסודרת (למשל חטיפים, דגני הבוקר, שתיה ממותקת, תבשילים אישיים להכנה מהירה, מרקי אינסטנט, ועוד)
מהלכי שיווק ופרסום אינטנסיביים, כולל שימוש במובילי דעה, הבאים לעודד צריכה של מזונות מתועשים אולטרה מעובדים כחלק מהתנהגות רצויה או נורמטיבית.
התייעלות הייצור, ההובלה וההפצה לחנויות מביאה לכך שבמקרים רבים מזון אולטרה-מעובד זול יותר ממזון טרי.

מדוע המזון האולטרה-מעובד איננו מומלץ?

השפעת המזון על הבריאות נמדדת גם מרכיבי התזונה שבו, אך גם מאופן הכנתו, ממידת עיבודו ומאופן אכילתו. מזון אולטרה-מעובד בדרך כלל מיוצר, ממותג ומשווק באופן שנועד להגביר את הצריכה שלו, גם אם במנותק מתחושת הרעב הטבעית והצרכים התזונתיים של הגוף. מדובר במזון שעבר תהליכי עיבוד מורכבים, תהליכים תעשייתיים, ואשר הוספו לו תוספים שמטרתם להגביר את האכילה דרך מראה עיניים, טעם מוגבר ועוצמתי, אריזה ושיווק. כמויות גדולות של סוכר ומלח למשל, יגרמו לנו לרצות לצורך יותר מהמוצר. מוצר הארוז מראש בצורה של חטיף יגרום לנו לעיתים קרובות לשים אותו בתיק לטיול או לגן השעשועים במקום אפשרויות בריאות יותר. מוצרי בשר אולטרה-מעובדים במקפיא להכנה מהירה (את ההמשך אתם כבר יודעים לבד...).

בשנים האחרונות גובר המחקר המוכיח קשר בין מידת עיבוד המזון לבין השפעתו על הבריאות

 העלאת הצריכה של מזון אולטרה-מעובד (קב' 4) על חשבון מוצרי מזון מדרגות עיבוד מופחתות (קב' 1, 2 ו-3) נמצאה כקשורה לעלייה בהשמנת יתר ועודף משקל, הגורמים לעלייה בתחלואה הכרונית וכן לסיכון מוגבר לתחלואה (בלפחות 10%) של סוגי סרטן שונים. צריכה מוגברת של מזונות אולטרה-מעובדים גם משנה את המיקרוביום (הרכב החיידקים במערכת העיכול), מעלה את מדדי הדלקת בגוף, גורמת לתחלואה מוגברת והזדקנות מוקדמת.