מדוע המזון האולטרה-מעובד איננו מומלץ?

השפעת המזון על הבריאות נמדדת גם מרכיבי התזונה שבו, אך גם מאופן הכנתו, ממידת עיבודו ומאופן אכילתו. בשנים האחרונות מתרבים המחקרים המוכיחים כי קיים קשר בין מידת עיבוד המזון לבין השפעתו על הבריאות.

מזון אולטרה-מעובד הנו מזון שעבר תהליכי עיבוד מורכבים, תהליכים תעשייתיים, ואשר הוספו לו תוספים שמטרתם להגביר את האכילה דרך מראה עיניים, טעם מוגבר ועוצמתי, אריזה ושיווק. יש להפחית בצריכתו כיוון שהיא נמצאה תורמת להשמנה ולמחלות הנלוות לה, כמו גם לסוגי סרטן שונים.

מהם סוגי המזונות המעובדים השונים?

למידת עיבוד המזון 4 קבוצות:

קבוצה 1: מזון לא מעובד או מעובד מינמלית: מזון בצורתו הגולמית/טבעית או מזון שעבר תהליכים כגון חיתוך, הקפאה, טחינה.
קבוצה 2: רכיבי מזון בסיסיים / מעובדים לקולינריה: סוכר, שמן, מלח.
קבוצה 3: מזון מעובד: מזון מורכב מקבוצה 1 ומקבוצה 2, מבושל, אפוי, מתובל, מוכן לאכילה
קבוצה 4: מזון אולטרה-מעובד. המאכלים, או יותר נכון המוצרים, בקבוצה זו, אינם מכילים מזונות ממש (מקבוצה 1), הם מכילים מיצוי מרכיבים מתוך מזון, מכילים תוספי מזון היוצרים צבע, מרקם וטעימות תעשייתיים ומתוחכמים המשפיעים על הרגלי הצריכה ותחושת השובע הטבעית. בנוסף, מדובר במוצרים המוכנים לאכילה, בכל מקום ובכל זמן.

מדוע כדאי להכין מזון בבית, יחד עם המשפחה?

בהכנה ובבישול הביתי אנחנו שולטים בכמויות המלח, הסוכר והשמן, בגודל המנה המוגשת לשולחן ובחומרי הגלם השונים. תהליך הבישול הביתי מייצר חוויה משפחתית, מחזק קשרי משפחה ומעודד אכילה משותפת סביב השולחן. לממד החברתי בתזונה השפעה בריאותית, כך לדוגמא נמצא שילדים שאוכלים בחברה ומזון ביתי אוכלים יותר פירות וירקות ומרגישים תחושת שייכות טובה יותר.

איך נמצא את הזמן לבשל?

אכן ההמלצות התזונתיות מכוונות לקניית מזון טרי ולבישול ביתי. הקנייה, ההכנה והניקוי דורשים זמן. ולא זו בלבד, אלא שההמלצות מבקשות אכילה תוך ריכוז ולא 'תוך כדי' עבודה, לימודים, צפייה במסכים וכד'. כיצד נמצא לכך את הזמן? אחרי שמקבלים החלטה ומתרגלים מעט, מפליא לגלות שלבשל בבית לאו דווקא דורש המון זמן. כך לדוגמא בישול רוטב ביתי לפסטה ייקח רק 5 דקות יותר מאשר הכנת הפסטה והרוטב לפי הוראות הבישול שעל מוצר מוכן מראש. אלא שזה האחרון גם עתיר בשומן, סוכר ומלח לעיתים קרובות.

חשוב להתייחס להכנת מזון לא כאל 'משהו שצריך לעשות' אלא כמקור להנאה ולחוויה. התייחסות כזאת תהפוך את זמן ההכנה לזמן איכות ותקל בהשגת המטרות של ההמלצות לאכילה בריאה. הנה סוף סוף ההזדמנות לשתף את בני המשפחה בחווית ההכנה. הילדים והשותפים שלכם בהחלט יכולים להכין מראש את המרכיבים להכנה: לשטוף, לחתוך, להשרות, לערוך ולסדר. כשעובדים ביחד זה קל ומהיר וכמובן – כיף ונעים יותר.

איך נצליח לעמוד בפיתוי של מזונות שאינם חלק מהתזונה הבריאה?

צריך ליצור לעצמנו סביבה שמאפשרת בחירה בריאה. איך? לפי הכלל: מה שרואים – אוכלים. ולכן, את המקרר, הארון, השיש, השולחן, נעצב כך שבטווח ראייה נמצאים המזונות הטובים – הירקות, הפירות, המים. ואילו הפיתויים מאוחסנים עמוק. וכך נוכל להימנע מאכילה בהיסח הדעת של מזונות לא מומלצים, כי הם כבר לא על השיש, הם לא 'על הדרך'.

מה נוכל כהורים/מורים לעשות על מנת לעזור לילדים לבחור בריא? לזכור שהאחריות למה שקורה בבית הוא על ההורים ולפיכך להגדיל את המעורבות למזון הנכנס לבית ולחדד את עקרונות אכילת המזון הבריא.לכן ניתן לקבוע כללים למה שקורה בבית, ולהיות מעט גמישים יותר בחוץ. עלינו כהורים להיות מעורבים, לחזק את הילדים בבחירות חדשות ולהסביר להם שוב את חשיבות ההתרגלות למזון בריא. בנוסף, יש לדעת שהילדים שלנו חשופים לשיווק אינטנסיבי של מזונות תעשייתים, בפרסום גלוי וסמוי, התודעה של ילדים אינה מעוצבת ולפיכך הם מתקשים לקיים הפרדה בין השניים, וההשפעה של הפרסומות היא עצומה. לכן- על המורים וההורים יש להעלות את המודעות לאכילת מזון בריא ואף לשוחח על האינטרסים של בעלי הפרסום כדי להצמיח חשיבה ביקורתית בריאה.

מדוע ממתיקים ותחליפי סוכר אינם מומלצים? 

תחליפי הסוכר השונים אמנם תורמים פחות קלוריות מסוכר אך עלולים לפגוע באיזון התזונתי ובתגובת הגוף לטעם המתוק. מזון/משקה ממותק, גם אם לא מכילים סוכר או קלוריות, מרגילים את החיך למתוק ויוצרים הרגל לא מומלץ. תחליפי הסוכר במשקאות ובמוצרים אחרים מכילים לעיתים קרובות גם תוספות אחרות ונכללים בקבוצת המזון האולטרה-מעובד שיש להפחית בצריכתו.

כיצד נדע לבחור בסופר במזונות הנכונים?

לבחור טרי ובריא: מרבית מצרכי המזון בעגלה צריכים להכיל מזונות העומדים בהמלצות התזונתיות. כגון, ירקות, פירות, דגנים, קטניות, דגים, עופות, ביצים ומוצרי חלב ללא תוספים צריכים להוות את עיקר הקניה.
כשלב ביניים, ורק אם אין ברירה, נבחר במזון האולטרה-מעובד "הפחות גרוע" בקטגוריה. לקרוא, להשוות ולבחור בריא יותר: ברשימת הרכיבים ניתן יהיה לראות שמזון שלם (כמו ירקות, קטניות, דגנים) כמעט ולא נמצא בצורתו אלא כמיצוי, אבקה וכד'. רשימת הרכיבים רשומה בסדר משקלי יורד כך שקל לזהות ממה בעיקר מורכב המזון (הרכיבים הראשונים ברשימה מהווים את עיקר המוצר). נעדיף להימנע במיוחד ממזונות עתירים בנתרן, שומן רווי ו/או סוכר.

מובילים שינוי בבתי הספר ובגנים

לאפשריבריא מספר תכניות לשינוי בריא בבתי הספר ובגנים הפועלים בשיתוף משרד החינוך:
יוזמת "מבשלים אפשריבריא" להטמעת המלצות התזונה הים תיכונית
תכנית "אוכלים את זה" לחינוך תזונתי בכיתות א'-י"ב
תכנית בתי ספר מקדמי בריאות
תכנית לגני ילדים מקדמי בריאות