לחץ בעבודה נחשב למגפה העולמית של המאה ה-21.
בארה״ב, 83% מהעובדים דיווחו ב-2013 על תחושת לחץ בעבודה (נתוני המכון האמריקני ללחץ).
באירופה 50% מהעובדים מדווחים על תחושת לחץ משמעותית, והלחץ עומד מאחורי כמחצית מימי ההיעדרות מהעבודה (לפי נתוני הסוכנות האירופאית לבטיחות ולבריאות בעבודה, 2013-OSHA).

במאמר שהתפרסם בשנת 2019, שסקר את הקשר בין לחץ קבוע (כרוני) בשבועיים החולפים לבין אובדן לפחות יום עבודה אחד בקרב כ-18,000 עובדים בדנמרק, נמצאה עלייה מובהקת של 25%-43% (הערך הנמוך בגברים והגבוה בנשים) באובדן לפחות יום עבודה אחד והרגשת לחץ.
וגם כאן, בישראל, דיווחו 46% מהעובדים שהם חווים לחץ נפשי לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2016.

מהו לחץ נפשי?

לחץ הוא הערכה של הפרט שדרישה מסוימת המופנית אליו גובה את כל המשאבים הנפשיים שלו או עולה עליהם. במידה והאדם מעריך שהדרישה המופנית אליו מאיימת על רווחתו או מזיקה לו (למשל במסגרת העבודה - "אני לא יכול לעמוד בתאריך היעד שנקבע להגשת הדו"ח. אצטרך לעבוד לילות כימים כדי לסיימו בזמן ולבטל את התכניות החברתיות שלי לשבוע הקרוב"), הוא חווה רגשות שליליים, המלווים בתגובות פיזיולוגיות. הצטברות של רגשות שליליים פוגעת בבריאות הנפשית והפיזית, הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה, בפגיעה מצטברת במשאבי ההתמודדות של האדם.

ההנחה היא שחומרת הסימפטומים הפיזיים והנפשיים גדלה עם העלייה בעצימות אירועי ומצבי הלחץ, תדירותם והשפעתם המצטברת. עם זאת, ישנם גם הבדלים בין אישיים בהשפעה היחסית של לחצים שונים ובפגיעות ללחצים.

כיצד משפיע הלחץ על בריאותנו הפיזית והנפשית?

ההשפעות של לחצים על תסמינים של בריאות פיזית ונפשית נחקרו רבות. בין השאר נמצא כי לחצים משפיעים על תחלואה לבבית, מחלות דרכי הנשימה, מחלות של מערכת החיסון וסוכרת, בין היתר באמצעות מעורבותם בהגברת התגובה הדלקתית של הגוף. לחצים משפיעים גם על הבריאות והרווחה הנפשית, למשל בתרומתם להתפתחות והחמרת דיכאון וחרדה.

מהם המקורות ללחץ בעבודה?

לחץ בעבודה יכול לנבוע מהמקורות הבאים:

• עומס יתר בעבודה (יותר מדי מטלות ופחות מדי זמן לבצען)
• התנגשות בין דרישות של בעלי תפקידים שונים בעבודה (לדוגמא: הצבת דרישות מנוגדות בו זמנית על ידי המנהל הישיר וכן אחד מהעמיתים לעבודה)
• תנאי עבודה גרועים
• חוסר ביטחון תעסוקתי
• מטלות שאינן ברורות ("לא ברור מה מצופה ממני בעבודה")
• אחריות מועטה מדי או רבה מדי בעבודה

התערבויות ללחץ בעבודה

החדשות הטובות הן שיש מה לעשות! גם ברמת הפרט (שלך כעובד) וגם ברמת הארגון (פעולות שונות שבהן נוקט המעסיק). ההתערבויות ללחץ בעבודה מתחלקות לשלושה סוגים:

התערבויות ראשוניות - שינוי גורמי הלחץ: אלו מאפשרות להימנע מגורמי הלחץ וכך למנוע את השלכותיו השליליות. לדוגמא, אימוץ שיטות ניהול זמן וחלוקת זמן יעילה בעבודה, ושיטות נכונות לניהול עימותים בין בעלי תפקידים בעבודה. אלו שיטות פרטניות שמיועדות ליישום ברמת העובד.

מצידו, גם הארגון יכול לנקוט במספר צעדים כדי להקטין את הלחץ שנחווה על ידי העובדים, למשל:

• לשפר את תהליכי הגיוס וההשמה בארגון כך שתגבר ההתאמה בין מאפייני העובד ומאפייני התפקיד
• לספק לעובד הכשרה והדרכה בעת שהותו בעבודה כדי להבהיר את הציפיות ממנו ודרישות העבודה
• לשנות את אופן חלוקת המטלות לעובדים כדי להקטין את העומס בתחנות עבודה עמוסות או אצל עובדים מסוימים
• להכניס אתגר, גיוון ומשמעות לתפקידים שגרתיים
• לשפר את היכולת הניהולית של מנהלים כך שיחסי האנוש שלהם עם כפיפיהם יהיו טובים יותר וכן לשפר את התקשורת בין הרמות השונות בארגון

התערבויות משניות - שינוי בתפיסות הלחץ: שינוי התפיסה של האירוע או המצב כך שהוא נתפס כחיובי יותר על ידי הפרט. למשל: "המצב לא כל כך חמור כפי שהוא נראה בהתחלה", "עמדתי בעבר בהצלחה במצבים דומים". אפשר להיעזר בשיטות של הרפיה, דמיון מודרך, יוגה, מדיטציה או קשיבות (מיינדפולנס) ועוד כדי לקדם הירגעות והתייחסות חיובית יותר ללחץ.
סרטון על מיינדפולנס - משרד הבריאות

הארגון יכול להעביר שאלונים כדי לבחון את הלחצים שנחווים על ידי העובדים ולהחליט על דרכים להפחתתם. כמו כן, ניתן ורצוי ליישם תכניות לקידום בריאות עובדים בארגון שכוללות התייחסות גם לנושא הלחץ. תכניות כאלו נמצאו במחקרים כמפחיתות היעדרות ומעלות את שביעות הרצון של העובדים ורצונם להישאר בארגון.
מדריך אפשריבריא בעבודה

התערבויות שלישוניות: הכוונה לטיפול בתוצאות הלחץ לאחר שכבר התרחשו, למשל: טיפול תרופתי או פסיכולוגי, תכניות חזרה לעבודה ושיקום תעסוקתי לאחר משבר.

יש לציין שיעילות ההתערבויות הראשוניות היא הגבוהה ביותר, יעילות ההתערבויות המשניות היא בינונית, ויעילות ההתערבויות השלישוניות היא הנמוכה ביותר.

אז איך מתחילים? טיפים לצעד הראשון: מומלץ להתחיל באבחון של הלחצים ומקורותיהם בארגון בעזרת שאלונים למנהלים ועובדים בארגון. לאחר מכן, אפשר לדון עם נציגי כל הרמות בארגון על הדרכים היעילות לטיפול בנושאים שעלו בשאלון. ברמת הפרט, אפשר להיעזר במידע הרב הנגיש במרשתת על טכניקות להרפיה, מדיטציה וקשיבות.

לקריאה נוספת

Psychosocial risks and stress at work - European Agency for Safety and Health at Work
Workplace stress
Stress at Work - CDC