בחירת תחומי התערבות ואסטרטגיות

עם סיום תהליכי המיפוי, ניתוח הממצאים, הסקת המסקנות ופיתוח המלצות ותיעודן בדו"ח מסכם, יש לקבוע מטרות ויעדים מדידים ולתכנן פעולות להשגתם. הצרכים שאותרו ינחו את תחומי ההתערבות ואלו ינחו את ניסוח המטרות והיעדים:

• אקלים ארגוני ומדיניות: ארגון אֶפְשָׁרִיבָּרִיא יוצר תרבות ארגונית מקדמת חיים פעילים ובריאים המתבטאת בנהלים והנחיות המעידים על מחויבות ההנהלה. הנושא חיוני במיוחד במקומות עבודה בינוניים וגדולים. על המדיניות להתייחס לכלל ההשפעות על בריאות העובד ולכלול מרכיבים כמו תכניות תמריצים (סבסוד, הנחות, זמן וכדו') ועוד.

• סביבה פיזית: תשתיות מקדמות חיים פעילים ובריאים במקום העבודה ו/או בקרבתו נועדו לסייע לעובדים לנהל חיים פעילים ובריאים יותר. לדוגמה: מתקני ספורט וכושר במתחם, זמינות של מזון בריא יותר בחדר האוכל/קפטריות ו/או במכונות לממכר מזון, בחדרי הישיבות, בכנסים ועוד. במקביל, יש לאתר גורמים בסביבה הפיזית העלולים לפגוע בבריאות או ברווחה הנפשית, למשל, קשיי חנייה בהיעדר מגרשי חנייה או מערך הסעות; המצאות פינות עישון וכד'.

• פעולות ותכניות עבור העובדים: תכניות מעין אלו מאפשרות לעובדים להתוודע לנושאי בריאות שונים במהלך שעות העבודה. בין אלו ניתן למנות פעולות אבחון ואיתור, הדרכה, יעוץ אישי או קבוצתי ועוד. לדוגמה: סדנאות גמילה, קבוצות פעילות גופנית, הפצת חומרי הסברה, התקנת מקלחות לעוסקים בפעילות גופנית, חדרי הנקה לאימהות ועוד.

כדי לחולל שינוי בהתנהגות הפרט, מומלץ להציע תמהיל פעולות המותאם לתרבות הארגונית ולצרכי העובדים כפי שעלו מן הסקרים. 

ההמלצות הבאות מבוססות על ניסיון ארגונים שהצליחו לחולל שינוי בריאותי בקרב עובדיהם:

• שילוב של מספר אסטרטגיות התערבות ברמת המדיניות, הסביבה ופעולות לפרט. למשל, מדיניות המעודדת תזונה בריאה מחייבת לעיתים שינוי של המכרז למפעיל הקפיטריה או שינוי החוזה עמו, התקנת מתקנים לשתיית מים והנגשת ייעוץ תזונתי לעובדים.

• בחירת התערבויות לקידום מספר נושאים בריאותיים בו-זמנית. למשל, התמקדות בעידוד תזונה בריאה, פעילות גופנית וסביבה נקייה מעישון בו זמנית.

• קידום או פיתוח דרכי התקשורת הארגונית כדי להגביר את הנגישות למידע על התכניות - למשל, פתיחת לשונית אֶפְשָׁרִיבָּרִיא באתר הפנים ארגוני.

• הטמעת הלקחים באופן שיטתי, תוך שמירה על גמישות תפעולית.

הצבת מטרות ויעדים:

מטרות ויעדים משמשים מפת ניווט לתכנית. הם עוזרים להשיב על השאלות: "מה בדיוק ברצוננו להשיג?", "באיזה קצב נגיע מנקודה א' לנקודה ב'?" ו"כיצד נעשה זאת"?

הצבת מטרות

כדי להציב מטרות יש להתחשב בשיקולים הבאים:

• ערכי הארגון.

• מצב בריאות העובדים והגורמים הסביבתיים והארגוניים המשפיעים עליהם, כפי שעלו במיפוי.

• היכולות הארגוניות – זמינות משאבים, תכניות מתחרות, ועוד.

• תוצאות צפויות לשינוי התנהגות על-פי תכניות דומות בארץ ובעולם.

קביעת יעדים מדידים

המטרות יושגו רק באמצעות עמידה ביעדים. לכל מטרה יש להקים לפחות יעד אחד העונה על כל התנאים המוזכרים בראשי התיבות SMART: 

• Specific: מפורט– יש לציין מה בדיוק רוצים להשיג במסגרת היעד, ובקרב מי

• Measurable: מדיד– יש לפרט את רמת השגת היעד במספרים: למשל כמה אנשים ישתתפו? מה יהיו שיעורי ההצלחה (באחוזים) וכו'

• Achievable: בר-השגה- יש לוודא שניתן יהיה להשיג את היעד בהינתן המשאבים הזמינים, רמת התמיכה והעניין בתכנית

• Relevant: רלוונטי– על היעד להיות רלוונטי לצרכים ולתחומי העניין של ההנהלה ושל עובדי הארגון.

• Time-bound: מוגבל בזמן– יש לציין בדיוק מתי מצפים להשיג את היעד.

דוגמאות ליעד הכתוב לפי SMART:

תזונה: תוך שנה מיום הפעלת התכנית כל המקומות בהם מוגש אוכל במקום העבודה, המפעילים יעמדו באמות מידה לתזונה בריאה.

פעילות גופנית: תוך X חודשים %X מהעובדים ישתלבו בפעילות גופנית המוצעת על ידי מקום העבודה.

צעד 4: קביעת מטרות ויעדים - תקציר

שלב מרכזי נוסף בצעד 4 יהיה בחינת דרכי המדידה.