אחרי דיונים ארוכים עם כל הגורמים הרלבנטיים בשוק המזון – התעשיינים, היבואנים, המשווקים, נקודות המכירה, וכמובן ארגוני צרכנים, הורים וארגונים רפואיים – אושרו בוועדת הבריאות של הכנסת, בדצמבר 2017 תקנות בריאות הציבור החדשות, הכוללות לראשונה הגדרות מפורטות למזון מזיק, וכן חובה סימון מוצרי מזון אלה בסימוני אזהרה אדומים. מדובר במהלך פורץ דרך של משרד הבריאות כחלק מפעילותו בתכנית הלאומית אפשריבריא, שהתקבל במסגרת המלצות ועדת האסדרה.

חשוב לזכור: הסימון האדומים למוצרי מזון מזיק מתווספת לכלל החובות הקשורות בסימון מוצרי מזון בהתאם לתקנת בריאות הציבור, הנחיות שירות המזון במשרד הבריאות, וכל דין.

אלו מוצרים יחויבו בסימונים אדומים?

בתקנות יש הבחנה בין מזונות מוצקים לנוזליים, וכן שתי "פעימות" בתהליך, שבהם ערכי הסף לסימון ישתנו:

פעימה ראשונה ינואר 2020:

פעימה שנייה, ינואר 2021:

​אופן הסימון  

הסימון התזונתי יסומן על אריזת המזון במקום בולט לעין, בטבלה ממוסגרת, בשפה העברית במידה והאריזה קטנה מכדי לאפשר סימון תזונתי בטבלה כאמור, הוא יסומן בשורה או בשורות, לפי העניין.
סמלי המזון האדומים יהיו בקדמת האריזה, למעט ביחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ–25 סמ"ר שסימונה בסמלי המזון האדומים, ככל שסומנו, יכול שלא יהיה בקדמת האריזה, והכול באופן בולט לעין.

העדר חובה לסימון מזון ארוז מראש לפי התקנות לא יהווה, כשלעצמו, הצדקה להצגה של המזון כבריא, מומלץ, מאושר בידי משרד הבריאות או עומד בדרישותיו.

שירות המזון במשרד הבריאות הגדיר קובץ הנחיות גרפיות לשימוש ולסימון בסמלים.

הרציונל למהלך הסימון

ב-2018 פרסם משרד הבריאות סיכום דוח הערכת השפעת הרגולציה (RIA) שנכתב ע"י מומחים ממשרד הבריאות, האקדמיה, ומומחים מהעולם. בדוח מוצג הנזק לבריאות הציבור כתוצאה מצריכה עודפת של סוכר, נתרן ושומן רווי ואת התועלת הצפויה למשק ולחברה מההפחתה בצריכה של רכיבים אלה, כתוצאה מיישום הרפורמה.

עפ"י הדו"ח ישראל מובילה את טבלאות הצריכה של מזון לא בריא ובשל כך את נתוני התחלואה. "אנחנו מגדלים היום דור חולה, של ילדים הסובלים מהשמנה ועודף משקל חמור ("אוביסיטי"), הגורמים לתחלואה ותמותה ומשפיעים באופן ישיר על יכולת ההשתלבות של הדור הבא במעגלי החברה השונים, בצבא ובשוק העבודה ויהוו נטל בלתי נסבל על מערכת הבריאות. יש צורך בהתערבות דחופה ושימוש בכלים בהם לא השתמשנו עד כה על מנת להקטין את השפעות אלה, ולהציל את עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל. בהיבט הזה – זו קריאת השכמה לפני שיהיה מאוחר מדי לפעול" לשון הדו"ח.

תקציר הנתונים

• ישראל - בין המובילות בצריכת הסוכר בעולם. בני הנוער בישראל נמצאים במקום גבוה בעולם בשיעורי צריכה יומית של משקאות ממותקים, 41% בבנות ו-45% בבנים.
• כ-10,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מהשמנה ותזונה לקויה (כ-23% משיעורי התמותה).
• בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ-30% מן הילדים בכיתות ז', ומעל 50% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה. שיעור ההשמנה ועודף המשקל בחברה הערבית מגיע ל-38% בקרב ילדים ול-70% (!) בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
• כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מסוכרת. ישראל שניה רק למקסיקו בשיעורי התחלואה בסוכרת ומובילה בשיעורי קטיעות הגפיים. בקרב השכבות החלשות שיעור התחלואה בסוכרת מגיע ל-25%.
• ההוצאה על בריאות בגין מבוטח הלוקה בעודף משקל חמור עומדת על פי 1.7 ממבוטח במשקל תקין.

על אף שהנתונים הולכים ומידרדרים, ניתן לשנות את קו המגמה, נטען בדו"ח. לשם כך יזם משרד הבריאות את רפורמת סימון המוצרים – סימון אדום למזונות מהם יש להפחית בצריכתם וסימון ירוק, למוצרים מומלצים.

עפ"י הדוח, יישום רפורמת סימון המזון צפוי להביא לירידה של 30% בצריכת הסוכר, הנתרן והשומן הרווי - ובכך למנוע תמותה של כ-2,200 אנשים בשנה, ובמקביל להביא לחיסכון שנתי של כ-600 מיליון ₪ בהוצאות מערכת הבריאות.

בתרחיש השמרני יותר, של הפחתה של 20% בצריכה, צפויים להימנע כ-16,300 מקרי מוות, ולהיחסך כ-4.5 מיליארד ₪ על פני עשור, כ-1,630 איש בשנה וכ-450 מיליון ₪ בשנה, בממוצע.

לקריאה נוספת

ריכוז הנחיות גרפיות לסימון הסמלים בהתאם לתקנות הגנה על בריאות הציבור 2017
סיכום דוח הערכת השפעת הרגולציה: תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ז- 2017
הנוסח המלא של תקנות הגנה על בריאות הציבור, סימון תזונתי, התשע"ח-2017
המדריך לקניית מזון, אתר משרד הבריאות